מהמעבדה לקליניקה: כיצד מחקריו של ד"ר נאדר טרביה צפויים להשפיע על הרופא.ה המטפל.ת ועל בריאות המטופל.ת בעתיד?
מהמעבדה לקליניקה: כיצד מחקריו של ד"ר נאדר טרביה צפויים להשפיע על הרופא.ה המטפל.ת ועל בריאות המטופל.ת בעתיד?
עולם המחקר המדעי נתפס לעיתים קרובות כ"מגדל שן" מרוחק, עוסק במולקולות, גנים וסטטיסטיקות שקשה לחבר לחיי היומיום. מטופל הסובל מכאבי גב כרוניים או אישה החוששת מאוסטיאופורוזיס עשויים לתהות: כיצד מחקר על "אדיפוקינים" או "אפידמיולוגיה גנטית" בכתב עת מדעי, קשור אליי? כיצד הוא ישנה את הטיפול שאקבל מרופא המשפחה שלי? עבודתו של ד"ר נאדר טרביה (Dr. Nader Tarabeih), חוקר פוסט-דוקטורט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אריאל, מוקדשת כולה לגשר על הפער הזה. מחקריו אינם מסתפקים בגילויים מדעיים טהורים; הם מתוכננים מראש כדי לסלול את הדרך למהפכה של ממש ברפואה המונעת והמותאמת אישית בתחום מחלות השריר והשלד.
מאמר זה יחבר את הנקודות, יתרגם את הממצאים המדעיים המורכבים לשפה יישומית ויענה על השאלה המרכזית: "איך זה רלוונטי עבורי?". נשרטט חזון קונקרטי לאופן שבו עבודתו של ד"ר טרביה צפויה להיתרגם בעתיד הלא-רחוק לבדיקות דם חדשות, להנחיות קליניות מדויקות יותר ולאסטרטגיות מניעה יעילות, שישנו את פני הרפואה עבור המטופל והרופא כאחד.
העתיד של האבחון: בדיקת דם שתקדים את הכאב
המצב כיום: האבחון של מחלות ניווניות הוא לרוב תגובתי. מטופל מגיע לרופא לאחר שהכאב החל להציק, לאחר שהתנועה הוגבלה, או במקרה הגרוע של אוסטיאופורוזיס, לאחר שאירע שבר. כלי האבחון המרכזיים, כמו צילומי רנטגן או CT, מראים נזק שכבר נגרם – היצרות של מרווחים בין-חולייתיים, דלדול במסת העצם, או שחיקה של סחוס. במילים אחרות, הרפואה מגיבה לבעיה קיימת במקום לחזות אותה מראש.
החזון העתידי (מבוסס מחקרי ד"ר טרביה): דמיינו תרחיש שונה לחלוטין. במסגרת בדיקות הדם התקופתיות בקופת החולים, גבר או אישה בני 40 יקבלו הפניה ל"פאנל בריאות השלד והשריר". בדיקת דם פשוטה זו לא תחפש מחלה קיימת, אלא תזהה את הסיכון העתידי להתפתחותה. מה תכלול הבדיקה הזו?
- זיהוי דלקת שקטה: הבדיקה תמדוד את רמתם של סמנים ביולוגיים ודלקתיים (ציטוקינים ואדיפוקינים) שעליהם הצביע מחקרו של ד"ר נאדר טרביה. רמות גבוהות של סמנים אלו יאותתו על קיומה של "דלקת כרונית בדרגה נמוכה" – מצב שקט, ללא תסמינים, אך מהווה קרקע פורייה להתפתחות כאבי גב כרוניים ומחלות ניווניות אחרות בעתיד.
- איתור סיכון להשמנה סרקופנית: הבדיקה תכלול מדידה של הסמן Chemerin, שהתגלה במחקריו של ד"ר טרביה כמולקולת מפתח הקושרת בין רקמת שומן לשריר. רמה גבוהה של Chemerin תשמש כנורת אזהרה מוקדמת לסיכון מוגבר להשמנה סרקופנית – השילוב המסוכן של עודף שומן ודלדול שריר – והמחלות המטבוליות הנלוות אליה, כמו סוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם.
- הערכת פרופיל גנטי: באמצעות המידע מהקוהורט המשפחתי, ניתן יהיה לזהות סמנים גנטיים המעלים את הסיכון למחלות שלד. אדם שיימצא כנשא של פרופיל גנטי מסוים יקבל התראה על סיכון מוגבר, בדומה לאופן שבו מזהים כיום נשאות גנטית למחלות אחרות.
התוצאה תהיה מהפכנית: במקום לחכות להופעת התסמינים, הרופא יוכל לומר למטופל: "פרופיל הדם שלך מצביע על סיכון של 70% לפתח כאבי גב משמעותיים בעשור הקרוב. בוא נבנה יחד תוכנית כדי למנוע את זה". האבחון יהפוך מתגובתי ליזום ומחזוי.
העתיד של המניעה: אסטרטגיה אישית במקום המלצה כללית
המצב כיום: המלצות המניעה הן לרוב גנריות וזהות לכולם: "רד במשקל", "עשה יותר ספורט", "תתחזק". המלצות אלו נכונות באופן כללי, אך הן אינן מותאמות למנגנון הביולוגי הספציפי המניע את הסיכון אצל כל אדם.
החזון העתידי: תוצאות "פאנל בריאות השלד והשריר" יאפשרו לרופא ולמטופל לבנות תוכנית מניעה מותאמת אישית, המבוססת על הפרופיל הביולוגי הייחודי של המטופל.
- תרחיש א': סיכון מבוסס-דלקת: מטופל עם רמות גבוהות של סמנים דלקתיים יקבל המלצות ממוקדות להורדת הדלקת. לא סתם "ספורט", אלא המלצה לפעילות אירובית מתונה הידועה כמפחיתת דלקת. לא סתם "דיאטה", אלא תפריט אנטי-דלקתי עשיר באומגה 3 ונוגדי חמצון. המעקב אחר הצלחת הטיפול לא יתבסס רק על תחושת המטופל, אלא על בדיקת דם חוזרת שתראה ירידה אובייקטיבית ברמות הסמנים.
- תרחיש ב': סיכון להשמנה סרקופנית: מטופלת עם רמות Chemerin גבוהות תקבל תוכנית שונה לחלוטין. הדגש יושם על אימוני כוח והתנגדות לבניית מסת שריר, בשילוב תזונה עשירה בחלבון. המטרה לא תהיה רק ירידה במשקל, אלא שינוי הרכב הגוף – הורדת שומן והעלאת שריר.
- תרחיש ג': סיכון גנטי: מטופל עם סיכון גנטי מובהק יוכנס לתוכנית מעקב צמודה מגיל צעיר, הכוללת בדיקות תקופתיות של צפיפות עצם והדרכה לאורח חיים שיכול "להתגבר" על הנטייה הגנטית.
בגישה זו, המטופל מקבל שליטה על בריאותו. הוא מבין את מקור הסיכון שלו ומקבל כלים מדויקים ויעילים להתמודד איתו.
העתיד של הטיפול: התרופה הנכונה למטופל הנכון
המצב כיום: הטיפול בכאב גב כרוני מתנהל פעמים רבות בשיטת "ניסוי וטעייה". המטופל מנסה פיזיותרפיה, תרופות נוגדות כאב, זריקות אפידורליות, או טיפולים אלטרנטיביים. לעיתים משהו עוזר, לעיתים לא, והסיבה לכך לא תמיד ברורה.
החזון העתידי: הפרופילים הביולוגיים שזוהו במחקריו של ד"ר טרביה יאפשרו לחלק (לְסַוֵוג) את המטופלים לתתי-קבוצות על בסיס המנגנון העיקרי שגורם לכאב שלהם.
- מטופל A, שכאביו נובעים בעיקר מרקע דלקתי (כפי שיראו בדיקות הדם שלו), יהיה מועמד אידיאלי לתרופות אנטי-דלקתיות ביולוגיות מהדור החדש, המכוונות למסלולים מולקולריים ספציפיים.
- מטופל B, שכאביו נובעים בעיקר מחולשת שרירים ואי-יציבות מכנית, יופנה בראש ובראשונה לתוכנית פיזיותרפיה ושיקום אינטנסיבית.
- מטופל C, שאצלו המרכיב המרכזי הוא מטבולי, יקבל טיפול תרופתי לאיזון הסוכר והשומנים בדם, כחלק מהטיפול בכאבי הגב שלו.
גישה זו היא תמצית הרפואה המותאמת אישית: במקום טיפול אחיד לכולם, כל מטופל יקבל את הטיפול בעל הסיכוי הגבוה ביותר להצליח עבורו, תוך חיסכון בזמן יקר, במשאבים כספיים, ובעיקר – בסבל מיותר.
לסיכום, המסע מהמעבדה לקליניקה הוא ארוך ומורכב, אך עבודתו החלוצית של ד"ר נאדר טרביה בונה את התחנות החיוניות בדרך. הקמת הקוהורט, זיהוי הסמנים הביולוגיים והבנת הבסיס הגנטי מהווים את היסודות שעליהם תיבנה רפואת השלד והשריר של המחר. בעתיד, הביקור אצל הרופא לא יעסוק רק בטיפול במחלות קיימות, אלא יהפוך לשיחה פרואקטיבית ומשותפת, המבוססת על נתונים אישיים, ומטרתה אחת: לתכנן ולשמר בריאות אופטימלית לאורך שנים, ולאפשר לכל אדם חיים פעילים, ארוכים ונטולי כאב.