מה חשוב לדעת על חוק טיפול בחולי נפש בישראל

חוק טיפול בחולי נפש בישראל: מה קורה כשהשפיות פוגשת את הבירוקרטיה?

אם פעם שאלתם את עצמכם כיצד יכול להיות שהתרופה הטובה ביותר למציאות היא לפעמים דווקא קצת אי-שפיות, אתם לא לבד. ישנה בדיחה מפורסמת שאומרת כי "השפיות היא מצב זמני שאפשר לטפל בו". ובמדינה כמו ישראל, שבה המציאות עצמה נראית לעיתים משלוחת רסן, חוק טיפול בחולי נפש נראה רלוונטי מתמיד. אז נכון, אולי הנושא לא נשמע מצחיק או מבדר במיוחד, אבל חכו – אחרי שתקראו את המאמר הזה, תגלו כמה מעניין, מוזר, מעורר מחשבה ולפעמים אפילו קצת הזוי יכול להיות נושא החוק וטיפול בנפגעי נפש בישראל.

1. למה בכלל צריך חוק שפוי (בעולם משוגע)?

כשחושבים על זה, המשימה לקבוע מי שפוי ומי קצת פחות אינה עניין פשוט. בישראל, חוק הטיפול בחולי נפש קיים כבר מ-1991, ולאורך השנים הוא עבר שינויים והבהרות רבות. תפקיד החוק הוא לקבוע את הדרך שבה רשויות הבריאות, הרווחה ומערכת המשפט צריכות להתמודד עם האנשים שאיבדו קשר עם המציאות וזקוקים לטיפול – גם כשהם לא מעוניינים בו. לכאורה, משעמם כמו לשבת שש שעות בהמתנה לנציג שירות, נכון? ממש לא. בהמשך תראו למה.

"מה, אני משוגע?" – או מתי בדיוק החוק הזה מופעל?

החוק נכנס לתמונה כשמתרחשת סכנה ממשית של האדם לעצמו או לסביבתו, או בפגיעה קשה במצבו הנפשי, וכאשר אותו אדם מסרב לקבל טיפול מרצונו. השאלה המרתקת היא – מי קובע? ובכן, תתפלאו ואולי גם תיבהלו לשמוע, אבל יש אנשים שהמקצוע שלהם הוא להכריע בסוגיה הזו, ולעיתים זה כרוך בקבלת החלטות מורכבות מאוד, כמו השאלה הנצחית: "האם מי שטען שחייזרים שותים איתו קפה בבוקר הוא בהכרח לא שפוי?" ואם כן, מי אנחנו שנחלוק על העובדות שאולי פספסנו?

• מנהל פסיכיאטרי מחוזי אחראי על צווי אשפוז כפוי ראשוניים.
• בית משפט מחוזי אחראי לאשר טיפול כפוי לתקופות ארוכות יותר.
• ועדת ערר יכולה לשחרר מאשפוז – אפילו אם הפסיכיאטר מתנגד (תתפלאו כמה מלחמות של כוח יש סביב הסיפור הזה).

2. "מי פה המוזר?" – 4 עובדות הזויות ומרתקות על חוק טיפול בחולי נפש בישראל

👽 1. ועדה שלמה יושבת כדי להחליט אם אתה חייזר או סתם מבולבל

לא ממש ככה, אבל כמעט. ועדה מיוחדת, שנקראת ועדה פסיכיאטרית מחוזית, מתכנסת כדי לדון בעררים על החלטות אשפוז וטיפול כפויים. היא מורכבת מפסיכיאטר מומחה, משפטן בכיר ובעל מקצוע נוסף מתחום בריאות הנפש. בעצם, שלושה אנשים שעדיין לא איבדו את שפיותם צריכים להחליט אם אתה כן.

💊 2. אתה יכול להיות שפוי לגמרי ועדיין להגיע לאשפוז כפוי (אופסי?)

אמנם החוק מיועד בעיקרו למנוע טעויות, ובדרך כלל מציל חיים. אולם, כמו בכל מערכת, טעויות יכולות לקרות. מדי פעם, מקרים מוזרים ומטרידים של אנשים שפויים מובלים לאשפוז מגיעים לכותרות. מזכיר קצת קומדיה של טעויות, רק פחות מצחיקה אם אתה הכוכב הראשי שלה.

🎭 3. חופש או טיפול כפוי? זו השאלה!

בישראל, כמו בעולם, אחד ההיבטים השנויים במחלוקת הוא סוגיית האיזון בין חופש הפרט להגנה על החיים ועל ביטחון הסביבה. כלומר – האם מותר להכריח מישהו לקבל טיפול כדי להגן עליו מפני עצמו? איפה עובר הגבול בין "לשמור עליו" לבין "לכפות עליו"? אלה שאלות שאין עליהן תשובה חד-משמעית, אבל השאלות עצמן מרתקות.

😂 4. אשפוז כפוי – לא רק בבית חולים (ברוכה הבאה, טכנולוגיה)

אחד העדכונים החדשים של החוק מאפשר היום לחלק מהמטופלים לשהות באשפוז כפוי בבית, תחת מעקב קפדני (כן, כולל טכנולוגיה מתקדמת מאוד). אז אם ראיתם מישהו מדבר אל השעון החכם שלו – אולי הוא רק עובר בדיקת שפיות ביתית.

3. שאלות ותשובות שתמיד רציתם לשאול (ולא היה לכם על מי)

מה זה בדיוק "אשפוז כפוי"?

אשפוז כפוי הוא אשפוז של אדם ללא הסכמתו, כאשר מצבו מסכן אותו או את סביבתו.

האם אפשר לערער על אשפוז כזה?

ברור שאפשר! קיימת ועדה פסיכיאטרית, ובמקרה הצורך מגיעים גם לבית משפט.

מה קורה אם אני לא אוהב את הפסיכיאטר שלי באשפוז?

עם כל הכבוד, לא מדובר בדייט בטינדר, אבל בדרך כלל אפשר להתייעץ עם גורמים נוספים בבית החולים.

האם מדובר בהליך נדיר או נפוץ?

לא מאוד נפוץ, אך גם לא כל-כך נדיר; מדי שנה מתרחשים כמה אלפי מקרים בישראל.

האם המשפחה יכולה לכפות אשפוז?

משפחה יכולה ליזום הליך, אך רק בעל סמכות מקצועית יכול להורות על האשפוז בפועל.

4. שורה תחתונה (למי שהצליח להישאר שפוי עד כאן)

כשאנחנו מסתכלים מקרוב, חוק טיפול בחולי נפש הוא דוגמה מרתקת להתמודדות של החברה עם הגבולות הדקים בין נורמליות לטירוף. הוא משקף שאלות מוסריות וכוחות בירוקרטיים, ומציג לא מעט מקרים מורכבים, מצחיקים ומתסכלים גם יחד. אז בפעם הבאה שאתם מתלוננים שאיבדתם קצת מהשפיות בגלל שהפקקים בבוקר הטריפו אתכם, זכרו – להיות שפוי זה מושג יחסי למדי, ובינתיים… לפחות החוק בישראל תמיד לצידכם. או שאולי להפך? טוב, זה כבר נושא למאמר אחר לגמרי.