האם פוסט טראומה היא מחלת נפש או משהו אחר

פוסט טראומה: מחלת נפש או סתם 'באג' בתוכנה של המוח?

מכירים את הרגע הזה שאתם יושבים בשקט בבית קפה, הכל רגוע ושליו ואז בום! כפית נופלת על הרצפה ואתם קופצים כאילו מינימום הר געש התפרץ לכם על הקפוצ'ינו? ברכות, כנראה שאתם חלק מהעדר האנושי שאולי לא סובל מפוסט טראומה באופן רשמי, אבל בהחלט חוויתם איך המוח שלנו מסוגל להפתיע (ולא תמיד לטובה). אבל האם זו באמת "מחלת נפש"? אולי בכלל מדובר בסוג של באג אלגנטי של האבולוציה בתוכנה המורכבת ביותר ביקום – המוח שלנו? בואו נצלול עמוק לעולם המסתורי, המצחיק, המבלבל והמרתק של הפוסט טראומה.

פוסט טראומה 101 – האם באמת "השתגענו"?

בואו נתחיל עם עובדה קצרה (וקצת מבהילה): כ-70% מהמבוגרים יחוו אירוע טראומטי לפחות פעם אחת בחייהם. שוק, נכון? אך מסתבר שלא כל חוויה טראומטית תשאיר אותנו עם פוסט טראומה. למעשה, סטטיסטית, רק 10%-20% מאותם אנשים יחוו סימפטומים שיהפכו לפוסט טראומה (PTSD). ומה זה אומר על אלה שהמוח שלהם החליט לזרוק הודעות שגיאה בלי הפסקה? הם לא השתגעו, הם לא מוזרים, ואין להם חייזרים קטנים שחדרו למוח בלילה (מצטער, חובבי הקונספירציות!). הם פשוט חווים תגובה טבעית לאירוע מאוד לא טבעי.

"בעיה" או פשוט דרך הזויה של המוח לשרוד?

המדענים מסבירים שפוסט טראומה היא למעשה תגובה אבולוציונית טבעית לאיום. דמיינו את האדם הקדמון מסביב למדורה: אחרי שהוא בקושי חמק מאריה רעב, הוא צריך לזכור שהחיה הגדולה והשעירה (ולא, אני לא מדבר על החמות שלו…) מסוכנת. אבל לפעמים המוח שלנו קצת מגזים עם אמצעי הזהירות, והופך את הזיכרונות האלה לקטעים שנראים כאילו הגיעו מסרט אימה רע.

אז רגע, פוסט טראומה היא מחלת נפש או פשוט הגדרה של מומחים?

הנה השאלה הגדולה – האם PTSD היא בכלל מחלת נפש שהפסיכיאטרים המציאו כדי להצדיק את המקצוע שלהם, או שאכן מדובר במשהו אמיתי ומדיד לחלוטין?

• הגדרה רשמית: ספר האבחונים הפסיכיאטרי (ה-DSM, התנ"ך של הפסיכולוגים) מגדיר אותה כהפרעה נפשית רשמית. כן כן, אם זה כתוב ב-DSM זה כנראה לא סתם עוד סטטוס בפייסבוק.
• מה אומרים המחקרים? לבעלי PTSD יש שינויים אמיתיים לחלוטין במבנה המוח – במיוחד באזורים כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס, שאחראים (איך לא?) על רגשות וזיכרונות. מסתבר שלא צריך להיות איינשטיין להבין שזה משנה לגמרי את צורת החשיבה שלהם.
• "מחלה" או "הפרעה"? יש כאן דיון רפואי-פילוסופי רציני, אז נעשה את זה פשוט: "מחלה" מתקשרת לחוסר איזון פיזיולוגי, והפרעה מתארת קשיים בתפקוד. PTSD היא כנראה קצת משניהם.

4 מיתוסים דביליים על פוסט טראומה שכדאי להפסיק להאמין בהם!

1. "זאת מחלה של לוחמים בלבד"

אה, ברור… הרי כולנו יודעים שאם אתה לא חייל עם רימון ביד, אין סיכוי לפוסט טראומה. (ספוילר: לא נכון! תאונת דרכים, אובדן פתאומי ואפילו מקרה אלימות חד-פעמי יכולים בהחלט לעשות את העבודה.)

2. "בכלל לא קשה להירגע, פשוט תשכח מזה!"

אם הייתם פעם בדייט גרוע, אתם יודעים כמה קשה לשכוח. עכשיו דמיינו טראומה אמיתית… בדיוק.

3. "מי שיש לו PTSD כנראה היה חלש מלכתחילה"

כן, בטח. בואו תגידו את זה לויקינגים, ללוחמי אש, או לסופר גיבורים (שלפחות לפי מארוול, כנראה כולם שם סובלים מ-PTSD).

4. "אי אפשר באמת להתאושש מזה"

טעיתם בגדול. טיפול נכון, תמיכה, לעיתים גם הומור וציניות בריאה, מביאים אחוז נאה מהסובלים מ-PTSD חזרה לחיים נורמליים לחלוטין. ולפעמים? אפילו חזקים מתמיד.

כמה שאלות מביכות (וטיפה חשובות) לגבי PTSD שכדאי לדעת

• האם אפשר לטפל ב-PTSD לבד בבית עם נטפליקס וגלידה? לא ממש. כדאי שתוסיפו גם פסיכולוג.
• כמה זמן לוקח להחלים מ-PTSD? החל משבועות ועד שנים, תלוי בעוצמת הסימפטומים ובטיפול.
• האם לזיכרון טראומטי יש תאריך תפוגה? ספציפית טראומה, דווקא לא. למרבה הצער.
• האם זיכרונות טראומטיים יכולים להיעלם? אולי לא נעלמים לגמרי, אך בהחלט אפשר להחליש את ההשפעה שלהם.
• האם PTSD מדבק? ובכן, לא מדבק, וזה כולל גם אם דיברתם על זה במסיבת פיג'מות.

בשורה התחתונה: אז סופית, מחלת נפש או "קצר חשמלי" במוח?

בקיצור, זה קצת משניהם. PTSD – פוסט טראומה היא למעשה שילוב מתוחכם של שינויים נוירולוגיים, חוויה נפשית עמוקה ובעיה תפקודית משמעותית. וכן, זו הפרעה נפשית מוכרת, אבל היא יותר כמו הזאב הרע של ההפרעות הנפשיות: קשה, מאתגרת אבל בהחלט אפשר לנצח אותה. אז אם שאלתם את עצמכם "האם השתגעתי?", החדשות הטובות הן שכנראה לא. החדשות העוד יותר טובות הן שיש דרכים מצוינות (וגם קצת ציניות, כפי ששמנו לב) להתמודד עם זה ולחזור לחיים. אז אל תאבדו תקווה ואל תשכחו לשמור על ההומור – בסופו של דבר, זו תרופה לא רעה בכלל.