מה עושים כשמקבלים את ההודעה לא ניתן לגשת לאתר הזה

לא ניתן לגשת לאתר הזה: מה באמת עומד מאחורי ההודעה המעצבנת הזו ולמה דווקא אתם?

מכירים את הרגע הזה? לחצתם בעצבנות על לינק מבטיח, מחכים שהאתר כבר יעלה, ואז מגיעה הכאפה המפורסמת ביותר באינטרנט: "לא ניתן לגשת לאתר הזה". קריאת התקלה המיתולוגית הזו הפכה לחלק משגרת חיינו כמו פקקי איילון ביום ראשון בבוקר. היא באה בטיימינג הכי גרוע שאפשר – בדיוק כשצריך את האתר הכי דחוף, הכי מהר ודווקא כשיש לכם מעט סבלנות או זמן. ועכשיו אתם תקועים עם סימן השאלה האולטימטיבי, מה לעזאזל קרה הפעם?

5 הסיבות הנפוצות ביותר לכך שהאתר שלכם עושה שרירים (וגם דרכי פעולה יצירתיות להתגבר עליהן)

1. זה לא אני, זה אתה – וליתר דיוק הספקית שלך

אם האתר מסרב לשתף פעולה, ייתכן שהבעיה כלל לא אצלכם. כן כן, הפעם אתם דווקא בסדר גמור, שני הפסים על האינטרנט נמצאים במקומם, והסיסמה ל-WiFi לא השתנתה. במילים אחרות, כנראה שהספקית שלכם החליטה לשחק מחבואים.

פתרון מומלץ: נסו להתחבר ממכשיר אחר או דרך נקודת Wi-Fi חדשה. אם "הכספת" נפתחה, עכשיו אתם יודעים את מי להאשים.

2. DNS, DNS, איפה אתה מתחבא?

למי שלא מכיר, DNS הוא כמו ספר הטלפונים של האינטרנט, שמקשר את השמות שאנחנו מכירים (google.com) לכתובות המספריות המבולגנות (שנראות כמו מספרי טלפון של חייזרים). אם משהו משתבש שם, אתם תקועים עם אתר שזורק גישה בקצב מהיר כמו דייט גרוע בטינדר.

מה אפשר לעשות בנושא? נסו להחליף DNS לספק אמין כמו Google DNS או Cloudflare. פעולת בזק וזה יכול לפתור את הבעיה בשנייה.

3. פיירוול ואנטי-וירוס: אז מי פה הרשע האמיתי?

פיירוול היא כמו אמא פולנייה של המחשב: היא רק רוצה להגן עליכם, אבל עושה את זה בצורה קצת כפייתית. לפעמים הכלי האנטי-וירוס מחליט שדווקא האתר שאתם הכי צריכים היום הוא מפוקפק ומסכן את "בריאותכם הדיגיטלית". ואז? נכון מאוד, אתם תקועים בחוץ, באוויר הקר של הרשת, וצופים בעצב בהודעה המבשרת על חוסר גישה מוחלט.

טיפ מהיר: השעו זמנית את האנטי-וירוס או הפיירוול לראות אם הם אשמים. אבל אל תשכחו להחזיר אותו אח״כ למקומו – אחרת תחשפו את עצמכם לווירוס הבא של דוגמניות ושייחים ניגרים עשירים במיוחד.

4. מרכז הבקרה של נאס"א (או ספק האחסון שאוי ואבוי שכח לשלם)

כמו שאתם משלמים חשבונות חשמל, גם בעלי האתרים צריכים לשלם על אחסון אתרים, ואם האתר לא עולה – אולי הבעלים שלו היה קצת עסוק מדי בענייני חיים חשובים יותר. אז לא טרח לשלם, האתר הורד מהאוויר, והנה אתם כאן – עומדים מול ההודעה המייגעת "לא ניתן לגשת לאתר הזה".

מה עושים עכשיו? נסו להיכנס לאתרים אחרים. מצליחים להגיע אליהם? אז אפשר בהחלט להאשים את אתר המטרה שקיצץ בהוצאות החודשיות שלו.

5. התרחיש האהוב על כולנו: האתר קורס מרוב אהבה והצבעות גולשים

"עומס יתר" זו הדרך היפה של האינטרנט לומר לך: "המקום מלא בוא מחר". זה דווקא טוב לשמוע שהפכת להיות כל כך פופולרי פתאום, רק חבל שלרוב מדובר על נקודת המכירה המיוחדת באמזון שנפתחת לשלוש דקות או הרגע הכי דרמטי במחצית המשחק שאתם חייבים לראות.

איך מתגברים? המתנה. שתייה כוס קפה חמה. לחיצה על F5. נשימה עמוקה. חזרה על התהליך. מזל טוב – פיתחתם יכולת זן נדירה.

אה, רגע… ומה עם קונספירציות מוזרות? הנה כמה שאלות ותשובות חשובות שתמיד פחדתם לשאול

• האם מפעיל האתר חסם אותי בגלל תגובה עוקצנית בפייסבוק? לא. (כנראה)
• אולי מישהו פרץ לי למחשב ועכשיו אני מסומן ברשימת שחורה של ה-FBI? להרגיע, כנראה גם זה לא.
• האם האתר שנפל פשוט "עובד שעות משרד" ועכשיו יצא להפסקה? לא. אבל נחמד שחשבתם כך.
• האם האינטרנט שלי נגמר, והגיע הזמן להזמין טכנאי? אם אתם כאן, קוראים את השורות האלה עכשיו, אפשר להמשיך לנשום בכיף, האינטרנט בסדר גמור.
• האם קטע פיזי בסיב האופטי מתחת לים גרם לתקלה גלובלית? תיאורטית כן, מעשית נדיר מאוד. וגם אם כן – מקום עבודה שלכם יסלח לכם. כנראה.

לסיכום: אז איך ניצלתם היום מהשעמום של ההודעה הכי שנואה בעולם האינטרנט?

להיתקל בהודעה "לא ניתן לגשת לאתר הזה" זה כמו להיתקע מאחורי משאית איטית בכביש צר: מעצבן, הכרחי ולא לגמרי אשמתכם. אבל היי, היום למדתם כמה סיבות אפשריות ואפילו מבריקות שגורמות לאתרים לקרוס או פשוט להפסיק לעבוד עבורכם. בפעם הבאה שההודעה הזו מופיעה מולכם – במקום להרים ידיים ולהתייאש, אתם תהיו כבר מוכנים לחקור, לבדוק ולשלוף פתרונות מהירים וקלילים. ועכשיו – קדימה, זה הזמן לבדוק אם האתר חזר לחיים (אממ… לא שכחתם ללחוץ F5?).