האם מותר לדבר בטלפון עם מישהו שאצלו שבת – התשובה מפתיעה

הסמארטפון מצלצל בשישי בערב והחבר שומר שבת – לענות או להתעלם?

הנה תרחיש מוכר מדי: יום שישי בערב, נגיסות אחרונות בגפילטע פיש (או בשניצל הטבעוני, אתם יודעים מי אתם…), ופתאום המסך נדלק והחבר הכי טוב שלך – זה שכן שומר שבת באדיקות – מתקשר. "רגע, הוא לא שומר שבת?!" אתה שואל בקול רם ותוהה: "אולי יש לו איזו בעיה קריטית? או שהוא סתם שכח לשים את הטלפון במצב מטוס? רגע, מותר לי בכלל לענות?" אם השאלות האלה נשמעות מוכרות ונמאס לך להציץ בלחץ לכיוון המסך בכל שישי בערב, הרשיתי לעצמי לעשות סדר בבלגן.

אז רגע, הטלפון מצלצל בשבת – מה בכלל הבעיה?

בעיניי רבים, ובואו נהיה כנים רגע, בעיקר בעיניה של הדודה רוחל'ה, עצם השימוש בטלפון בשבת הוא משהו בין חילול חמור לבין חטא בלתי נסלח. אבל מה בדיוק הבעיה לדבר כשאצל מי שמתקשר אליך עכשיו (ואנחנו באמת אוהבים אותו, אבל למה בשבת?) זו השבת עצמה?

הבעיה על קצה המזלג (לא תרתי משמע)

• "לפני עיוור" – עיקרון הלכתי שאומר שאתה לא יכול "להכשיל" אדם אחר בעבירה. ואם חבר שלך בצד השני שומר שבת והתקשר אליך, אולי לענות לו יגרום לו עוד יותר לחלל שבת?
• "מסייע לדבר עבירה" – עצם העובדה שאתה עונה לו אולי עוזרת לו להמשיך בשיחה, כלומר, בחילול השבת, וזאת בעיה בפני עצמה.
• "מראית עין" – גם אם החבר כרגע בחו"ל או באזור זמן אחר, ושם עוד לא נכנסה השבת, אולי אחרים סביבך יראו אותך מדבר בטלפון בשבת ויחשבו דברים פחות נחמדים (כמו שאתה כבר לא מוזמן לסעודת שבת בשבוע הבא…)

"אבל מה אם זו שיחה דחופה, ממש פיקוח נפש?" וכל השאלות המציקות האחרות שצפות עכשיו (אני כבר שומע אותך!)

כולנו עברנו את הסיטואציה הזו, ולמען הספקנים, ריכזתי כמה שאלות נפוצות במיוחד:

רשימת השאלות המציקות שאף פעם לא היו לך תשובות טובות עבורן:

• "החבר הדתי שלי מתקשר אליי בשבת, אולי קרה משהו דחוף ומותר לי בכלל לענות?"
  אם באמת מדובר בחשד לפיקוח נפש (חס וחלילה!), ברור שמצווה לענות. התורה אומרת לנו בצורה הכי ברורה: החיים מעל הכול!
• "התקשר אליי קולגה מחו"ל אצלו עדיין לא שבת, אבל אצלי כן – מה המצב שם?"
  טכנית, אתה בצד של השבת. הוא עוד בשישי אחרי הצהריים עם פיג'מה ואספרסו, ולכן מצדדך, יש כאן בעיה. כדאי לענות רק במקרה הכרחי במיוחד.
• "ואם הוא לא דתי, אצלי כן שבת ואצלו לא, האם זה משנה?"
  מצד אחד, הוא לא "מכשיל" עצמו כי מבחינתו זאת לא עבירה. מצד שני, יכולה להיות כאן בעיית "מראית עין". הכי טוב לסמן בלבבות בוואטסאפ שתחזור אליו מאוחר יותר.
• "החבר בשבת שלו מתקשר בשוגג? אולי שכח להשתיק את הטלפון?"
  במצב כזה, עצם השיחה עלולה לגרום לו לפריצת השבת. אז תעשה טובה, תהיה חבר ואל תענה. יום ראשון הוא כבר יספר לך איך זה שהטלפון שלו התחרפן באמצע קידוש אצל דודה ברכה.
• "האם בסדר שאשלח להודעה ש'שבת אצלך עכשיו!' שגם לא תענה לי?"
  הכתיבה עצמה בשבת היא בעייתית למי ששומר, אז למרות הרצון הטוב, עדיף להימנע גם מזה. אל תדאג, בסוף כל אחד יגלה לבד שהשבת נכנסה (בכל זאת, אי אפשר להתעלם מריח החמין בכל הרחוב…).

זה לא קצת מוגזם? מעבר למה שצריך לדאוג לו?

האמת שבשבת, כמו בכל דבר בחיים הטכנולוגיים שלנו, המורכבות גדולה מתמיד. דורות קודמים התמודדו עם שאלות כמו: "איך שומרים אוכל חם בלי לפגוע באווירת השבת?", היום אנחנו מתמודדים בשאלות יותר אקוטיות כמו: "האם מותר לי לכתוב אימוג'י של חלה בשבת?". וגם אם לרבים מאיתנו זה נראה קצת מיידישקייט 2.0, הרי בעצם מדובר באותם העקרונות ההלכתיים הידועים מאלפי שנים – פשוט בעטיפת טכנולוגיה עדכנית.

שורה תחתונה – מותר או אסור לענות ואיך יוצאים מזה בלי לאבד חברים?

אז… אחרי שטחנו מכל כיוון אפשרי, הנה המסקנות הפשוטות והברורות:

• אם זה מקרה חירום: חד וחלק, לענות מיד!
• אם זה לא חירום, אבל אתה יודע שאצל החבר שלך שבת: היה החבר הטוב ואל תענה. כן, גם אם הוא יאכל לך את הראש שאף פעם לא סיננת אותו עד היום.
• רוצה שהחברות תשרוד? תסביר יפה במוצ"ש. אולי אפילו צא תשקיע בו בהודעה קולית דרמטית על איך נאבקת קשות לא לענות לשיחות שלו תוך התייסרות מצפונית עמוקה. לך תדע – אולי יתפתח מזה פוסט ויראלי בטיקטוק…

ובכלל, למה שנרצה לקלקל את השבת עם הטלפון הצמוד ליד?

בסופו של דבר, הטכנולוגיה נבראה כדי לשרת אותנו ולא להיפך. אולי אחת המתנות הגדולות שחכמינו העניקו לנו היא ההתנתקות השבועית, אותו יום קטן בשבוע שבו האדם מנצח את המכונה. אולי באמת הגיע הזמן להניח את הטלפון קצת הצידה, לנשום עמוק, ולגלות שמשפחות, חברים וארוחת שישי טעימה הם באמת שילוב שאף מסך מבריק לא יכול להתחרות בו.

אז עד השיחה הבאה, קחו נשימה עמוקה, ספרו עד עשר, ותנו לטכנולוגיה לוותר קצת בשבתות. מבטיח לשמור לכם מקום ליד החלה.