מתי ואיך לבצע פנייה למיון פסיכיאטרי במצב חירום

מי הזיז את השפיות שלי? מדריך ידידותי למשתמש לפנייה למיון פסיכיאטרי בשעת חירום

קרה לכם פעם שתכננתם לצפות בנטפליקס בערב רגוע ופתאום מצאתם את עצמכם מנהלים שיחה עמוקה עם המקרר? או שאולי דוד יחיאל החליט פתאום שהוא נפוליאון, ואתם לא בדיוק יודעים איך לבשר לו את החדשות? ובכן חברים, מצבים כאלו נשמעים כמו תסריט מושלם לקומדיה הוליוודית – עד שמסתבר שהקומדיה הזאת מתרחשת אצלכם בסלון ואתם השחקנים הראשיים.

אז מה לעשות כשפתאום המוח "לוחץ על הכפתור האדום", ואתם או הקרובים אליכם צריכים עזרה – ועכשיו? זה הזמן להכיר את החבר החדש שלכם בשעות לא שגרתיות – המיון הפסיכיאטרי.

1. מי צריך את זה בכלל והאם זו אשמת הוואטסאפ?

בואו נגיד את זה ככה, לא כל מי שלוחץ "שלח" על ההודעה הלא נכונה בכל שעות הלילה זקוק מיד למיון. אבל לפעמים, כשמצבים נפשיים יוצאים משליטה, עלינו לדעת שאפשר לקבל עזרה מקצועית ומיידית, בלי להרגיש כאילו הבית עלה באש – או שעשינו "שטות מהסרטים". חשוב לזכור שפנייה למיון פסיכיאטרי איננה סימן של חולשה, אלא דווקא צעד אמיץ ובריא.

איך מזהים מצבי חירום אמיתיים? 4 סימנים מובהקים שזה הזמן לאסוף את הפיג'מה ולצאת:

• מחשבות אובדניות או כוונות לפגיעה עצמית: אל תדחו את זה לשנייה נוספת.
• חשד להזיות או אובדן קשר עם המציאות: כן, דוד יחיאל שמתעקש על נפוליאון עונה בול להגדרה.
• התנהגות תוקפנית בלתי נשלטת: אלא אם כן זה רק בגלל ההפסד של מכבי אתמול. ואז גם בזה צריך לטפל, אגב.
• חרדה קשה והתקפי פאניקה בלתי נשלטים: בעיקר אם הם מפריעים לתפקוד הבסיסי.

2. איך ניגשים למיון הפסיכיאטרי בלי להרגיש שאתם בסצנת אימה גרועה?

"מיון פסיכיאטרי" נשמע לרובנו כמו מקום מאיים, כזה שעליו אנחנו יודעים רק מסרטי זוועה לא מוצלחים. האמת רחוקה שנות אור מסיפורי האטרף של הוליווד. מיון פסיכיאטרי הוא בעצם מקום ידידותי, עם צוות מקצועי ואכפתי, שעיקר מטרתו הוא לוודא שתקבלו את הטיפול הטוב ביותר, בזמן הנכון ובדיוק באופן שאתם זקוקים לו.

4 דברים שכדאי לדעת לפני שיוצאים למיון פסיכיאטרי:

• לא חייבים להגיע באמבולנס עם סירנות – אתם יכולים פשוט להגיע לבד או בליווי משפחה או חבר.
• קופת החולים תכסה את הטיפול – אז אין צורך כבר למכור את האוטו.
• הפרטיות שלכם נשמרת בקפידה – הכל בסדר, השכנים לא יקבלו דיווח ישיר לווטסאפ על ביקורכם.
• אפשר ומומלץ לשאול כל שאלה – זכרו, אתם לא הנוסעים פה, אתם הטייסים.

3. מה אשכרה קורה שם בפנים? האם נותנים עוגיות?

ובכן, למען האמת, לא תמיד עוגיות יהיו חלק מהסיפור (אלא אם הגעתם בזמן ממש טוב), אבל מה שכן מובטח הוא צוות שיבצע אבחון מדויק ומקיף, כולל שיחות אישיות עם פסיכיאטר, פסיכיאטרית או עובד/ת סוציאלי/ת שיעזרו להעריך את מצבכם באופן ברור ואנושי.

איך נראה התהליך? הנה השלבים הבסיסיים:

• רישום, תעודת זהות וכרטיס קופת חולים – כי אין ברירה, בירוקרטיה היא כמו היתושים בקיץ, בלתי נמנעת.
• שיחת היכרות והערכה ראשונית – זמן טוב מאוד לומר את כל מה שעל לבכם, בלי פילטרים.
• הערכת המצב וקביעת תוכנית טיפול – נכנסים לעניינים! אולי תרופות, אולי אשפוז קצר או טיפול בקהילה. לא, עדיין לא בריחה לאי בודד.
• המלצות להמשך הטיפול – לא תמצאו הטבות באתר קופונים, אך תקבלו הודעה מסודרת וטיפול המשך איכותי.

4. שאלות שניסיתם לשאול את גוגל באמצע הלילה (והנה התשובות):

• "האם זה עולה כסף?" – החדשות הטובות: המדינה וקופת החולים מכסות, אז שיהיה במזל.
• "מה להביא איתי למיון פסיכיאטרי?" – תעודת זהות, כרטיס קופת חולים, ומישהו שיחזיק יד אם צריך. מומלץ לא להביא בירות או פיצוחים.
• "אפשר להגיע למיון בכל שעה?" – כן, פתוח 24/7, בדיוק כמו קיוסק טוב או הסטורי של החברים האובססיביים לאינסטגרם.
• "האם יאשפזו אותי?" – לא בהכרח, תלוי במצבכם. ואם כן, זה זמני וקצר יותר משנדמה לכם.
• "מה אם אני סתם במצב רוח רע?" – אם אין סכנה אמיתית, כדאי לחכות לרופא המשפחה. אבל אם אתם לא בטוחים, עדיף ללכת ולברר מאשר להתחרט אחר כך.

מה למדנו מכל זה ומה לקחת הלאה?

בשורה התחתונה: המוח האנושי הוא מכונה מורכבת ומתעתעת, שלפעמים צריך בשבילה אנשי מקצוע עם כובע מגניב ותעודה על הקיר כדי להבין מה קורה שם בפנים. אם המצב יוצא משליטה, אל תחכו להחמיר. יש לכם כתובת לעזרה מיידית, כך שתוכלו להגיד לעצמכם בבוקר למחרת: "הייתי אחראי, עשיתי את הדבר הנכון – והכל בסדר!"

אז בפעם הבאה שהמוח ישבור דיסטנס ויתחיל לדבר עם המנורה בסלון, תזכרו – הפתרון במרחק נסיעה קצר. ובעיקר, תזכרו לחייך – כי המצב אולי מורכב, אבל ההומור עושה את הכל קל יותר.