תסמיני גמילה מתרופות נוגדות דיכאון שכדאי להכיר

המסע המשוגע אחרי הפרידה מהכדור: מה באמת קורה כשמפסיקים תרופות נוגדות דיכאון?

החלטתם להפסיק עם התרופה נוגדת הדיכאון שלכם, כי "יאללה, כמה גרוע כבר זה יכול להיות"? ובכן, הפתעה! מסתבר שהמוח שלכם ממש לא אוהב פרידות. אז חכו רגע לפני שאתם זורקים את הקופסה לפח ומברכים את עצמכם עם כוס שמפניה—כי למסע הזה יש לא מעט עיקולים, פניות חדות ורכבת הרים אחת מטורפת. כדאי להחזיק חזק ולהתחיל לקרוא, מבטיח שהולך להיות מצחיק, מעניין ובעיקר ממש ממש מסקרן.

3 הסימנים המוזרים שבחיים לא שמעתם עליהם – ואיך לשרוד אותם?

ראש חשמלי: "מי לעזאזל חיבר אותי לשקע החשמל?"

יש לכם הרגשה שפתאום מעבירים דרך הראש שלכם זרמים קטנים ולא נעימים? מדובר בתופעה המכונה "זאפים מוחיים". כן, זה אמיתי. ואנשים אמיתיים בעולם האמיתי באמת קוראים לה ככה. הזאפים האלה מרגישים כאילו מישהו יצר קצר קטן במוח שלכם, וזה בדרך כלל מגיע בהפתעה מוחלטת.

• החדשות הטובות: זה בלתי-מזיק וחולף מעצמו מהר יחסית.
• חדשות קצת פחות טובות: אף אחד באמת לא נהנה מהתחושה הזאת (חוץ מהחבר ההוא המוזר שלכם שאוהב לדמיין שהוא רובוטריק).

ההפתעה הרגשית: "למה אני בוכה מפרסומת למרכך כביסה?"

תסמיני גמילה מתרופות אנטי-דיכאוניות יכולים להפוך איש ברזל לסרטון ויראלי שמתייפח מהרגע שהחתול יצא מהבית ועד שהוא חזר לאכול. כשאתם לא מוכנים לכך, הכל הופך לפתאום דרמה טורקית. אז אם מצאתם את עצמכם מזילים דמעות בלי סיבה אמיתית, דעו שאתם די נורמליים (כל עוד לא תתקשרו לאקס מהתיכון להיזכר למה בכלל נפרדתם).

• טריק ניצחון: פשוט תהיו נחמדים לעצמכם ואל תתנצלו – הרי מי מאיתנו לא בכה פעם בגלל סרט מצויר של פיקסאר?

חלומות פסיכדליים: "אני לא יורד מהסירה, למרות שאין סירה"

אם במהלך הגמילה אתם מתעוררים בהיסטריה כי חלמתם שהחתול שלכם הוא ראש הממשלה (והוא עושה עבודה טובה למדי), אתם לא לבד. גמילה מתרופות גורמת לחלומות להיות צבעוניים, אמיתיים ומטורפים לגמרי. אל תגידו שלא הזהרנו אתכם מראש.

• עצה ידידותית: שתפו את הסיפורים המצחיקים שלכם עם חברים. זו הדרך הטובה ביותר להתמודד (וגם לגלות מי מהחברים שלכם עדיין חושב שיש סיכוי לגייס חתול לבחירות).

עצירה פתאומית או הדרגתית – איך עושים את זה נכון?

טעות נפוצה של רוב האנשים: הם זורקים את התרופה לפח ומחליטים "יאללה, חופשי זה לגמרי לבד". התוצאה? דרמה, בלגן, כאוס רגשי ואפילו חזרה לתרופות. אז איך באמת לעשות את זה נכון?

• בהדרגה, כמו בישול של תבשיל גורמה: מוקפד, איטי, ובסבלנות אינסופית.
• בליווי איש מקצוע: חבורת האינטרנט שלכם (כולל ההיא שפתאום הפכה להיות מומחית לפסיכיאטריה בפייסבוק) זו לא כתובת אמינה מספיק.

5 שאלות מצוינות שכולם תמיד שואלים אותי (וגם תשובות!)

• "כמה זמן נמשכים תסמיני הגמילה?"
  בדרך כלל בין שבועיים ל-4 שבועות, לפעמים קצת יותר – תלוי במינון ובסוג התרופה.
• "האם כולם סובלים מתסמינים?"
  ממש לא. המוח של כל אחד מגיב אחרת לפרידה. יש מי שיצליחו לעשות זאת בצורה יחסית קלה וקלילה.
• "מה לעשות אם התופעות לא מפסיקות?"
  דברו עם מומחה. אף פעם לא כדאי להתמודד לבד עם תחושות בלתי נסבלות.
• "זה אומר שאני חוזר לדיכאון?"
  ממש לא! תסמיני הגמילה אינם הופעת הדיכאון מחדש, אלא פשוט הסתגלות מחודשת שלכם לחיים נטולי-כדור.
• "כמה קפה אפשר לשתות כדי לעבור את הזוועה???"
  חדשות טובות – אתם יכולים לשתות כמה שתרצו, קפה לא משפיע על תסמיני הגמילה! מצד שני, אף אחד לא אוהב להיות ער בשלוש לפנות בוקר כשחלום החתול-ראש הממשלה חוזר לבקר.

אז שווה בכלל להפסיק? (הסוף האופטימי שהבטחתי)

עברתם את חשמלי המוח, בכיתם בפרסומות מוזרות, וחלמתם על העולם הכי מוזר שקיים ביקום כולו? יופי, ברכות. אתם בדרך הנכונה לחזור ולאזן את המוח שלכם בדרך חדשה, טבעית ומעניינת יותר. בסופו של דבר, המטרה היא שאתם תהיו בשליטה מלאה על עצמכם, ובלי תלות בכדורים שמחליטים אם היום שלכם יהיה ורוד או טיפה פחות זוהר.

אז כן, קל זה לא תמיד יהיה, אבל בסופו של דבר, אתם תצאו מזה חזקים יותר, גאים יותר ובעיקר – אנשים שלמדו להכיר את עצמם לעומק. ואם הגעתם עד כאן – הרי שרדתם את כל המאמר יחד איתי. את הזאפים המוחיים כבר עברתם, אז מה זה 1400 מילים קטנות על המסך? קלי קלות!