פלאשבקים וסיוטים בפוסט טראומה איך יוצאים מזה

פלאשבקים וסיוטים בפוסט טראומה: המסיבה שאף אחד לא רוצה להיות מוזמן אליה (אבל חייבים לדבר עליה)

תארו לעצמכם סיטואציה אחת מוזרה במיוחד: אתם פוגשים באמצע הלילה פינגווין בבגדי גולש כשהוא מחזיק פיצה ומתחיל להקריא לכם את רשימת הקניות שלכם משבוע שעבר. נשמע הזוי? בטח שכן. אבל לא פחות הזוי זו המציאות של מי שמתמודד עם פוסט טראומה, שמדי פעם מוחו מחליט להזכיר לו את הטראומה בדיוק ברגעים הכי פחות נכונים – למשל באמצע הופעה, בדייט או סתם בתור לקופה בסופר.

מה באמת קורה שם במוח שלכם בזמן פלאשבק?

הסיבה העיקרית שפלאשבקים בפוסט טראומה הם כל כך חזקים ומטרידים היא האופן שבו מוחנו קולט ומאחסן זיכרונות טראומטיים. כאשר אתם חווים אירוע טראומטי, המוח עושה משהו די פרדוקסלי – בעודכם מנסים להתנתק, הוא דווקא מוריד הילוך, לוחץ על ההקלטה ומתחיל לספוג לפרטים כל תמונה, ריח, צליל או תחושה. נשארתם מבולבלים? אין דאגה, מיד נסביר מה בדיוק הסיפור.

המדען, ההיפוקמפוס והאמיגדלה נפגשים בדייט. מה קורה?

דמיינו לכם שני שותפים סופר בעייתיים לדירה: ההיפוקמפוס, שמייצג את הזיכרון שלכם, והאמיגדלה – האזור האחראי על רגשות ותגובות fight or flight. עכשיו, בזמן אירוע טראומטי, האמיגדלה זורקת מסיבת "פאניקה" מטורפת, מפיצה הזמנות לפאניקה מוחלטת. ההיפוקמפוס? הוא בכלל נתקע באמצע הכביש, מבולבל ומנסה לעכל את כל הבלגן. התוצאה? זיכרונות מפוצלים ולא מסודרים, ואם הזמן הם יקפצו לביקורים לא מוזמנים בתודעה שלכם.

פלאשבק וסיוט – כמה נורא זה כבר יכול להיות?

בואו ננסה להגדיר את הגיבורים שהכי פחות הייתם רוצים לפגוש באמצע הלילה:

• פלאשבקים – חוויה סוריאליסטית של חזרה לאירוע הטראומטי כאילו הוא ממש קורה עכשיו. זה מרגיש אמיתי, חי, ולעיתים פשוט משתק לחלוטין.
• סיוטים – כמו לראות בטלוויזיה את האירוע הכי גרוע שקרה לכם, אלא שאין שלט ואין אפשרות להעביר ערוץ.

"רגע, זה חלום או מציאות?" – כשהמוח שלכם לוחץ על כפתור ה"טורבו"

הבעיה היא שאנחנו מדברים על יותר מסתם זיכרונות רעים. במציאות החדשה של הפוסט טראומה, כל רעש קטן או ריח אקראי יכול להדליק טריגר שיחזיר אתכם לשדה הקרב הפרטי שלכם. פתאום טרטור מזגן נשמע כמו מסוק עוין, בושם תמים מזכיר לכם את האדם שפגע בכם, ואפילו צבע חולצת המוכר בקיוסק מפעיל מערכת אזעקה במוח. נשמע כיף, לא?

אז למה זה קורה דווקא עכשיו, באמצע היום הכי שגרתי בעולם?

אתם יודעים איך לפעמים Facebook או Google Photos של הפלאפון שלכם קופצים פתאום ומראים תמונות מלפני שלוש שנים בלי שום התראה מוקדמת, וגורמים לכם לגלוש לזיכרון נשכח? אותו דבר בדיוק עושה המוח שלכם, אבל בגרסה גרועה בהרבה. הבעיה: אין שום אופציה לבקש "לא תודה", או "Remind me later". המח עובד ללא רחם ושולף את הזיכרונות הקשים דווקא ברגעים הכי פחות צפויים.

הזמנה פתוחה למסיבה שאף אחד לא רצה להגיע אליה: למה הסיוטים לא מפסיקים להגיע?

סיוטים חוזרים בשגרה יכולים לגרום לכם לפחד להירדם בלילות. וכמובן, ככל שאתם מפחדים להירדם, כך אתם מתעייפים יותר והופכים פגיעים יותר. זוהי מלכודת אכזרית במיוחד. רגע של כנות? זה נראה קצת כמו פרק רע של "המראה השחורה", רק בלי שלט של Netflix לתת stop.

טיפים מעשיים במיוחד (שאפילו עובדים!): איך מתמודדים?

נכון, הרעיון נשמע קצת אופטימי מדי, הרי אי אפשר פשוט ללחוץ על "Delete" ולמחוק את הזיכרונות. אבל הנה החדשות הטובות – אפשר בהחלט להקל ולהפוך את החיים ליותר נסבלים. הנה כמה דברים פשוטים שאפשר לעשות:

• תרגלו הארקה (grounding): חזרו חזרה לכאן ולעכשיו על ידי התמקדות בסביבה שלכם. נסו לשים לב לחמישה דברים שאתם רואים, ארבעה שאתם נוגעים בהם, שלושה שאתם שומעים, שניים שאתם מריחים ואחד שאפשר לטעום (רצוי שוקולד, כמובן!).
• ספורט (כן כן, קלישאה שעובדת): הורדת הלחץ באמצעות פעילות פיזית תעזור לכם לשפר את השינה, לרענן את הראש ולהפחית חרדה.
• שיטה יצירתית פלוס: לצייר, לצלם ולכתוב: שיטות טיפול מבוססות יצירה עובדות מצוין. הן מסייעות לספר את הסיפור מחדש בדרך שהיא לגמרי שלכם.
• עזרה מקצועית? לא בושה בכלל! פסיכולוג סער ז"ל כבר אמר: "כל אדם צריך טיפול, ואם אין לך מטפל, תחשוד בעצמך." אל תוותרו על תמיכה מקצועית כשצריך.

כמה שאלות שמביך מדי לשאול (אבל אנחנו כבר פה, לא?)

האם אני משתגע, או שהפלאשבקים באמת כל כך חיים?

אתם ממש לא משתגעים – פלאשבקים אכן מרגישים אמתיים לחלוטין, אך זהו סימפטום טבעי לחלוטין של טראומה.

יש לזה פתרון תרופתי קסום?

לצערנו אין כדור שימחק זיכרון ספציפי, אך בטיפול רפואי נכון אפשר להקל על תסמינים כגון חרדה, דיכאון והפרעות שינה.

האם אי פעם זה יעבור לגמרי?

יש מי שכן ויש מי שלא, אך בהחלט אפשר להפחית את התדירות והעוצמה של סימפטומים אלה.

שורת סיכום על כל הסיפור הזה – מסר קצר שהוא גם הבטחה

זכרו, פוסט טראומה זו מסיבה קשה שאף אחד מאיתנו לא ביקש להיות בה, אבל הנה הסוד – אתם לא חייבים לרקוד לסיוטים את הריקוד שלהם לנצח. יש דרכים להשתחרר בהדרגה מההשפעה שלהם ולהחזיר לעצמכם את החיים שלכם. ומי יודע? אולי, יום אחד, הפינגווין עם הפיצה שישב לכם בראש ילך לחפש את הצרות במקום אחר.