פוסט טראומה אחרי תאונת דרכים איך מתמודדים נכון
פוסט טראומה אחרי תאונת דרכים – למה המוח שלך מתנהג כמו מנוע שלא מניע?
אז עברתם תאונת דרכים ויצאתם "בלי שריטה", נכון? מזל טוב, חשבתם שעברתם את החלק הגרוע. אבל רגע, המוח שלנו קצת שונה ממכונית. אי אפשר פשוט להחליף שמן מנוע והכל מסתדר. לפעמים, כשאנחנו חושבים שעברנו את הגרוע מכל, המוח מחליט: "היי, חבר, נראה לי שעכשיו זה הזמן המתאים להזכיר לך שיש תיקון שצריך לבצע שם למעלה". ברוכים הבאים למועדון הפוסט-טראומה אחרי תאונת דרכים – המקום שבו המוח שלך עושה צחוק על חשבונך, אבל בלי לספק לך חוויית VIP.
"אני? פוסט טראומה? מה פתאום!" – המיתוסים הכי מגוחכים ששמעת על המצב הזה
יצא לכם לשמוע משפטים בסגנון: "אתה בטוח מדמיין", או "בחיי, זה יעבור לבד"? אז הגיע הזמן לקצת שחרור סטרס בנוגע למיתוסים הכי נפוצים:
- "פוסט טראומה זה רק לחיילים ולחוויות קיצוניות?" – טעות! כל אירוע מאיים יכול לעשות זאת, אפילו "סתם" תאונה פשוטה (ממש בשביל זה באתי).
- "אם אין לך התקפי בכי חזקים, אתה בסדר." – מי אמר לכם שזה כרטיס הכניסה למועדון הטראומה? כל אדם מגיב שונה. לפעמים הטראומה מתבטאת דווקא בתחושות עדינות שמתגברות בהדרגתיות כמו רעשי רקע מציקים.
- "הזמן מרפא הכל." – המשפט היחידי שגם סבתא שלי וגם אלברט איינשטיין טועים לגביו. לפעמים הזמן אפילו מחריף את המצב אם לא מטפלים בזמן.
המוח שלנו – מערכת ניווט מתקדמת או וייז שלא עדכן גרסה מאז 2009?
כדי להבין מה קורה כשאנחנו חווים תאונת דרכים, דמיינו לרגע שאתם אפליקציית וייז. וכרגיל יצאתם לדרך "הרגילה" שלכם, אבל הפעם, משום מקום, נחתם בבור עמוק בכביש ולא ידעתם איך להתחמק. ככה בדיוק המוח מרגיש ברגע של טראומה. מפה זה רק מתחיל להסתבך. התקלה נמחקה? ממש לא. להיפך, המוח מתעד את האירוע כסכנה עתידית ומפעיל מערכות שלמות ל"כוננות מוגברת". פתאום צפירות ברחוב מקפיצות, אור ברמזור נראה מסנוור מידי והגוף שלכם מוכן לבריחה, אפילו כשאתם יושבים בבית מול נטפליקס ומשלוחים של פיצה.
אז מהם התסמינים העיקריים שכדאי להכיר? (שקרוב לוודאי אף פעם לא שקלתם ברצינות)
- חלומות מעצבנים – חוזרים שוב ושוב לסצנה שבה איבדתם שליטה על ההגה ברכב? לא, זה לא כי המוח שלכם התאהב בעלילה הזאת…
- הימנעות חסרת היגיון מהכביש – מה שגורם לכם לעשות סיבובים שלמים בעיר במקום לחצות את צומת התאונה ההיא. כי ברור שזה "יותר נח".
- עצבנות שלא הייתה קודם – פתאום אתם רבים עם בריסטה על קפה, עם השכן ש"תפס לכם את החנייה" ועם החתול שמיילל חזק מדי.
- דריכות מוגזמת – מרגישים תמיד בכוננות, מוכנים מראש לתרחיש הכי לא צפוי (אפילו חייזרים – למה לא?).
שלושת הדברים הכי משונים (וטריוויאלים!) שעושים אנשים שסובלים מפוסט טראומה אחרי תאונה
- "אני בסדר, באמת!" – המשפט הרשמי של מי שלא בסדר בכלל, אבל משכנע את כולם שזה רק קפאין מוגזם.
- מזוכיזם מוטורי – מתעקשים לראות בדיוק את הרכב שנפגע בתאונה שוב ושוב, רק כדי "להכיר בעובדות". כן, כמובן, "עובדות".
- בילוי שעות בפורומים ברשת – מחפשים בגוגל "פוסט טראומה אחרי תאונת דרכים" רק כדי לאשר לעצמכם שאתם לא סובלים מזה (טוב נו, אם הגעתם לפה, כיסיתם את הנושא).
ומה עושים עכשיו? (רמז: לא לחכות שהעניין "יסתדר מעצמו")
תראו, החיים הם לא בדיוק "פורמולה 1", ואתם לא אמורים לסיים כל יום בפיטסטופ. הנה מה שכן כדאי לעשות:
- דברו – דיבור על מה שקרה נשמע בנאלי? אולי, אבל זו כבר התחלה גדולה. ומצחיק כמה שזה עובד.
- תבחרו טיפול מקצועי מתאים: בין אם מדובר בתמיכה פסיכולוגית, EMDR, או אפילו CBT – כל תהליך שיוציא אתכם מתחושת ה"לופ" האינסופי הזה מומלץ בחום (כן, גם אם אתם ממש בטוחים שאתם "אחלה").
- אל תהרסו לעצמכם את חוויות הנהיגה בעתיד – עברו הדרכה מחודשת, רעננו מיומנויות ונהגו כשאתם מרגישים נוח ובטוחים באמת.
כמה שאלות שהכי מטרידות אנשים אחרי תאונות דרכים (כן, שאלות שלכולנו יש בראש)
- האם אני חייב ללכת לפסיכולוג? לא חייבים, אבל ממש כדאי לתת ניסיון. הייתם נוסעים ברכב בלי בדיקה אחרי תאונה?
- כמה זמן זה עלול להימשך? ללא טיפול? אפילו שנים. עם טיפול איכותי? אפשרות לשיפור דרסטי בכמה שבועות עד חודשים.
- למה בכלל המוח שלי מגזים כל כך? המוח בסך הכל מעוניין שתשרדו גם את התאונה הבאה (רק חבל שהוא לא קיבל את המסר שאין מתוכננת עוד תאונה!).
- יש סיכוי שכולם יחושו את מה שאני חש? לא. חלק יצאו מזה חלק, חלק אחר לפעמים נדבק בהרגשה הזו. אנחנו שונים וזה הסוד.
- האם לנסוע עוד פעם באותו רחוב זה רעיון גרוע? לא בהכרח, אבל זה לא חובה. עשו מה שמרגיש הכי נכון ובטוח לכם.
שורה תחתונה – ההגה בידיים שלכם, אל תחכו שייגמר לכם הדלק המנטאלי!
כן כן, אם הגעתם עד פה, סימן שאתם מתייחסים לזה ברצינות אמיתית. יש מצב להבין, לפעול ולקחת את האחריות האישית כדי להחזיר לעצמכם את השליטה והחוויה החיובית שבנהיגה. אחרי הכל, לא תרצו לשדרג את המוח מהגרסה של 2009?
יאללה, סעו בזהירות נפשית ופיזית, ותזכרו תמיד: בכביש החיים, חשוב לשמור על מרחק נכון, גם מהמכונית שלפניכם, אבל בעיקר מהטראומות שאין סיבה להחזיק כל החיים בבגאז'.