סוג ההלם השכיח ביותר בטראומה שיודעים כולם לטעות בו
הלם בטראומה? כן, יש הלם אחד שכולם צריכים להכיר (רמז: הוא לא מה שחשבתם)
הייתם מצפים שאם תשאלו אנשים ברחוב "מהו סוג ההלם הכי נפוץ אחרי תאונה?", התשובות יהיו קרובות למציאות, אבל האמת? רובם מפספסים. כשאתם שומעים את המילה "הלם", אתם בטח מדמיינים דרמות רפואיות בטלוויזיה, רופאים צועקים "טעינה!", שוק חשמלי ואמבולנסים שמאירי את הרחוב באורות מהבהבים. נכון, זה אחלה לחומר של סדרת נטפליקס, אבל במציאות העסק קצת שונה. אז מהו בעצם ההלם הכי שכיח שחשוב לכולנו להכיר, ואיך אנחנו יכולים להשתמש בידע הזה בצורה הכי חיובית ויעילה? יאללה בואו נצלול לעסק.
איזה סוג הלם קורה הכי הרבה ברגעי האמת ואיך בכלל מזהים אותו?
אז בואו נוריד מסך דרמטי אחד מהר מאוד: ההלם הכי נפוץ בטראומה הוא הלם היפוולמי (Hypovolemic shock), או בעברית פשוטה – הלם תת-נפחי. בעוד שכולנו מאד נהנים מסדרות שהופכות את הסיטואציות הכי שגרתיות לדרמתיות (מי ידע שלשבור רגל בטלוויזיה ידרוש עשרים מנתחים שונים, נכון?), בחיים האמיתיים, האויב הכי משמעותי אחרי פציעות הוא דווקא הירידה החדה בנפח הדם. בואו נתרגם רגע לשפת בני אדם: כשאתה מאבד יותר מדי נוזלים (דם, מים, מלחים), הגוף שלך נכנס למוד "סיריוס דרמטי", ברמה שיכולה להסתיים רע מאד.
ואיך בכלל נראית הסצנה באמת? איך תדעו מתי אדם נמצא בהלם תת-נפחי?
- חיוורון וקור: פתאום כולם לבנים כמו שחקנים אחרי סדרה שלא חודשה לעונה נוספת.
- דופק גבוה ומהיר: כמו הלב כשמקבלים חשבון חשמל בחודש אוגוסט.
- בלבול וחוסר התמצאות: כן, קצת כמו בשעה הראשונה של כל בוקר.
- נשימה עמוקה ומהירה: כמו אחרי עלייה של עשר מדרגות כשאתה לא בכושר.
לרוב, ההלם התת-נפחי מגיע בעקבות איבוד דם רב. הגוף נכנס למצב של "חיסכון במים", הרבה לפני שאתם שמים לב, והלב מתחיל להאיץ כדי לפצות על המצב. זו דרך הגוף לאותת לנו שצריך לפעול, ומהר.
4 עובדות מפתיעות על הלם היפוולמי (מספר 3 תשאיר אתכם בהלם)
1. אתם יכולים לאבד עד 20% מנפח הדם בלי לראות שום סימן ברור
כן כן, אפשר לאבד כמות אדירה של דם ועדיין להרגיש כאילו הכל סבבה, ממש כמו להמשיך לעבוד למרות שממתין לכם במייל משימה דחופה וקריטית מאתמול.
2. מים לא תמיד יצילו את המצב
"תן לו מים, הוא איבד נוזלים!" – נשמע הגיוני, לא? אז זהו שלא תמיד. אובדן דם מחייב התערבות עם נוזלים מתאימים, ולפעמים לא מספיק סתם לדחוף בקבוק מים ליד הפצוע. קצת מזכיר איך לא תמיד קפה באמת עוזר לנו להישאר ערניים (במיוחד אחרי הלילה הלבן ההוא מול נטפליקס).
3. קור יכול להחמיר מאד את ההלם
הנה עובדה שיכולה להפתיע אתכם: כשאתם בקור, סוגרים את הז'קט וחושבים שהגוף בסך הכל מוגן. בפועל, פצוע שסובל מקור יוכל להמשיך להידרדר במהירות ולהעצים את ההלם. אז לא לשכוח לכסות ולהעניק חום במצבי טראומה – קצת חיבוק (פחות חם ופחות קריפי) יכול להציל חיים.
4. לפעמים הסימן הראשון הוא פשוט עצבנות בלתי מוסברת
זה לא צחוק: במקרים רבים מי שסובל מהלם יכול להפוך עצבני, תוקפן או מבולבל מאד בלי שום סיבה ברורה. אבל רגע, זה לא אומר שכל עובד עצבני במשרד נמצא בהלם (או לפחות לא מסוג זה…).
3 טעויות נפוצות שיכולות להחמיר את המצב (ראו הוזהרתם!)
- "בוא תרגיע אותו עם אלכוהול": גרוע כמעט כמו הרעיון לנסות לטעון את הסמארטפון במיקרו.
- "הוא צריך סוכר": הסוכרייה הקטנה שמוצאים בכיס ממש לא תעזור לפציעה פנימית מדממת.
- "אם הוא בהלם, הוא חייב לקום ולזוז": חד וחלק – לא! זה רעיון גרוע בדיוק כמו לנסות להפעיל מזגן מהשלט של הטלוויזיה.
שאלות שתמיד שואלים (והתשובות שבאמת כדאי לכם לדעת)
- האם כל איבוד דם הוא מסוכן? לא, הגוף מתמודד עם איבודים קטנים בלי בעיה – אבל ככל שהכמות עולה, כך המצב מתהפך.
- כמה דם יש לנו בכלל? לאדם ממוצע יש בערך 5 ליטרים. עכשיו לך תספור.
- מתי להזעיק עזרה רפואית? בכל חשש לפציעה קשה או שינוי במצב ההכרה, אין להתלבט – חייגו מהר.
- מותר לתת לפצוע שתייה? בדרך כלל אין לתת שתייה למי שחשוד כסובל מהלם. צריכים סיבה? שאיפות לריאות וגרימת סיבוכים נוספים.
- המזגן בחדר יכול להזיק? בהחלט, הפחתת טמפרטורת הגוף יכולה להחמיר את ההלם. אל תשתמשו במצב טראומה כאירוע "רצוי מזג אוויר" במשרד.
בשורה התחתונה – זה ידע ששווה לשמור בצד
כן, אף אחד לא רוצה לחשוב על מצבי חירום, אבל עובדה שכזו מציאות קיימת. לכן, כשאתם יודעים איך נראית הסכנה, אתם יכולים פשוט להציל חיים כשצריך. בפעם הבאה שיהיו אי סדרים במקום העבודה או בבית וכולם ייכנסו להלם – לפחות תדעו מה באמת לעשות. אז יאללה, תירגעו, אבל תישארו בהיכון!