מטפל באומנות לילדים עם קשיים רגשיים – איך זה עובד?
מטפל באומנות לילדים עם קשיים רגשיים: ציורים, צבעים ומה שביניהם – ניסים קטנים או אחיזת עיניים?
מי מאיתנו לא ישב פעם מול ציור של הילד שלו ותהה לעצמו, "רגע, זה אמור להיות דרקון או שפשוט יש בינינו חילוקי דעות חזקים בנוגע ליכולת ציור נורמלית?" אז מה אם נספר לכם שציורים כאלה יכולים להיות דווקא המפתח להבנת עולמו הרגשי של ילדכם?
כן, כן, בדיוק שמעתם נכון. בואו נקבע כבר עכשיו עובדות בשטח: טיפול באומנות לילדים הוא לא סתם גימיק או פעילות פנאי נחמדה ליום גשם. מדובר בכלי טיפול עוצמתי ומרתק, שלעתים יכול לספק תוצאות מופלאות (ולא, לא צריך כישרון מיוחד בציור של הורים או ילדים… למזלנו).
איך בדיוק שרבוט של חד-קרן עצוב עשוי לעזור לילד שלכם?
רגע לפני שאתם מגלגלים עיניים ותוהים אם אני רציני לגמרי, תנו לי לספר לכם איך זה עובד: ילדים, בניגוד אלינו, המבוגרים החכמים וה"חסונים", לא בדיוק יושבים על הספה של הפסיכולוג ומתחילים לספר על החרדה הקיומית שלהם. האופציה של "לדבר על רגשותיי" בדרך כלל פחות זמינה להם (ובינינו, לעיתים גם לנו המבוגרים…). הם מדברים אחרת: דרך תנועה, משחק, ובעיקר ציור. והציורים הללו? הם פשוט עולם קטן ומופלא שנפתח לרווחה למול עיניהם של המטפלים.
"היי ד"ר ציור, הבן שלי צייר את כל המשפחה אבל שכח אותי, אני צריך להיעלב?"
אז בואו נראה מה באמת קורה בציורים של ילדים שמאותתים על משהו רגשי. ראשית, יש להרגיע: לא כל ציור מוזר מצביע על דבר פסיכולוגי עמוק. יש ילדים שפשוט נהנים לצייר חתולים שמדברים באייפון או עננים אדומים (כי נגמר הכחול, אבא!). אך לפעמים, בדיוק שם בין הקווים הלא ברורים, מסתתרות תובנות חשובות.
- גודל הדמויות בציור: אמא גדולה מכל שאר הדמויות בבית? אולי היא הדמות הדומיננטית. אבא קטנטן בצד? כדאי לבדוק מה קורה ברמה הרגשית.
- בחירת צבעים: ילד שמשתמש בפחות צבעים עלול להרגיש מוגבל, תקוע או עצוב.
- מיקום האובייקטים: ילד שמנסה להשאיר את עצמו מחוץ לתמונה או לבד בפינה – יכול לרמוז על מצוקה חברתית או רגשית נסתרת.
נו באמת, טיפול באומנות – קסם או מדע?
יש מי שמכנה את הטיפול באומנות "ממבו-ג'מבו של עידן הניו-אייג'". אבל רגע, לפני שאתם יוצאים בספקנות אופנתית, כדאי שתדעו דבר אחד: טיפול באומנות מבוסס ומגובה במחקרים מדעיים רציניים ממש. כן כן, אפילו פרופסורים וחוקרים רציניים לגמרי עם מעילים לבנים ומשקפיים עגולים מוכיחים היום שטיפול באומנות יכול:
- להפחית חרדות ובעיות רגשיות.
- לשפר כישורים חברתיים ולקדם ביטחון עצמי גבוה.
- לאפשר לילד להתמודד טוב יותר עם טראומות ומשברים.
בקיצור, ציור – הוא כבר מזמן לא רק "שטויות של ילדים". טיפול באומנות הוא כנראה אחד הכלים הכי מדהימים שיש לנו, המבוגרים החכמים (והעייפים), לעזור להם.
שאלות נפוצות (ומצחיקות) שאתם בטח רוצים לשאול ממש עכשיו:
מה אם הילד שלי פשוט לא אוהב לצייר?
אל דאגה! טיפול באמנות לא חייב לחול רק על צבע וצבעים. פסל מחימר, משחק עם בובות ואפילו יצירה עם לגו – כולם יכולים להיות חלק מהתהליך.
הוא צייר אותי מפחידה עם שיניים חדות, האם הוא חושב שאני מפלצת?!
כנראה שזה סתם חוש ההומור שלו, או דרך תת-מודעת שלה לתאר שכדאי שתורידי את הטונים בשעות הקרובות.
מה זה בכלל מטפל באומנות? הוא אמן או פסיכולוג?
מטפל באומנות הוא לא בדיוק פיקאסו וגם לא פראויד, אלא משהו קצת באמצע: מומחה מוסמך שמשלב את היצירה והתהליך האמנותי יחד עם תאוריות פסיכולוגיות פרקטיות כדי לעזור לילד המדובר.
"למה לנו להוציא כסף על מטפל באומנות כשהילד מצייר כבר לבד בבית?"
שאלה טובה, והתשובה היא פשוטה: כשאתם מציירים עם הילדים – זה נפלא. באמת. אבל מטפל מוסמך יכול להעביר את הילד דרך תהליך מקצועי ומובנה, יודע בדיוק מה לחפש ולקבל מתחת לפני השטח של הציור. הוא לא רק "מקשקש עם טושים".
לסיכום: אז מטפל באומנות – טרנד חולף או פתרון אמיתי?
אם אתם שואלים אותי (ונראה לי די ברור שכן, אם קראתם עד כאן): טיפול באומנות לילדים הוא לא רק פתרון אמיתי; זה פתרון יצירתי, אנושי ולעיתים אפילו משעשע. זה תגובה פשוטה וטבעית לדרך הטבעית של ילדים להתבטא. תזכרו שתהליך כזה עשוי לא רק לעזור לילדים שלכם – אלא גם לכם. אחרי הכל, כל מה שעוזר לכם להבין יותר טוב את הילדים שלכם זה בהחלט מצדיק לפחות ניסיון, לא?
אז בפעם הבאה שהילדה שלכם מציירת משהו שלא ברור לכם, נסו להסתכל מעבר לקווים ולצבעים, ולהבין מה עובר לה בראש ובלב. מי יודע, אולי תמצאו שם אוצר קטן.