מה ההבדל בין טראומה לפוסט טראומה ואיך מזהים

טראומה או פוסט טראומה: רגע, זה לא אותו דבר בכלל?

אוקיי, ידידי המוח האנושי, הגיע הזמן שנדבר על טראומה ופוסט טראומה – שני מושגים שמלווים אותנו כאנשים שחווים חיים מלאי הפתעות, לפעמים טובות ולפעמים… ובכן, פחות. בין שניהם מסתתר פער די משמעותי. רגע רגע, אתם אומרים לעצמכם, לא מדובר בסתם משחק מילים? זה לא באמת אותו דבר? אז זהו, ממש לא.

נתחיל מהבסיס: טראומה – סימני מלחמה או "סתם" שריטות קטנות?

טראומה היא מילה מפוצצת ואת זה כולנו יודעים. איבדתם פעם את הטלפון הנייד באמצע שום מקום? בטוח שכן, ובטח גם הגבתם כאילו איבדתם כליה וגם את הארנק בדרך. טראומה היא תגובה רגשית, פסיכולוגית וגם פיזית לסיטואציה חריגה, מסכנת חיים או סתם מאוד לא נעימה. רובנו נחווה טראומה בשלב כזה או אחר בחיים, בין אם מדובר בתאונת דרכים, פרידה מזעזעת, חוויה רפואית בלתי נעימה בעליל או פגישה בלתי מתוכננת באמצע הלילה עם ג'וק ענק בחדר השינה.

בעצם, כמעט כל אירוע קיצוני ובלתי צפוי יכול להיות טראומטי. בדרך כלל, התגובות לטראומה הן טבעיות: לחץ, פחד, חרדה, לפעמים התקף בכי ספוראדי באמצע הקניון… הקטע החשוב הוא שהתופעות הללו הן זמניות וחולפות תוך כמה ימים או שבועות.

הנה כמה סימנים טיפוסיים לטראומה (נו, מי לא היה שם?):

• הלם ותחושת חוסר אמון: "זה לא באמת קרה לי!"
• כעס מוגבר: "אני לא כועס, זה פשוט מכעיס אותי!"
• בלבול או קושי להתרכז בדברים פשוטים – למשל איפה השארת את הרכב או למה פתחת את המקרר?
• בעיות שינה קלות – כי מי מסוגל לישון כשזיכרונות של ג'וק מעופף מלוות אותו?

אז אם זו טראומה, מה דינו של חברו העיקש – אדון פוסט טראומה?

זה המקום שבו הסיפור מתחיל להיות יותר מרתק וכמובן, יותר מורכב. פוסט טראומה היא גרסת 2.0 של הטראומה – היא לא עוזבת כל כך מהר, ובניגוד לאחותה הזמנית והחולפת, היא מתנחלת עמוק בלב ובמוח, משחקת לנו עם הזיכרונות, משפיעה על התפיסות שלנו ומעצבת את התגובות שלנו גם הרבה אחרי שהאירוע נגמר. לפעמים אפילו שנים אחריו.

פוסט טראומה – PTSD (הפרעה פוסט טראומתית) – מתרחשת כשהמוח שלנו מתקשה לעבד את האירוע הטראומטי, ואנחנו נשארים "לכודים" במחזור אינסופי של חוויות, מחשבות ורגשות הקשורים לאירוע, כאילו הסרט הזה תקוע על ריפליי אינסופי בתוך הראש.

נורות אדומות לפוסט טראומה: יש לכם כאלה במקרה?

• פלאשבקים מטרידים במיוחד: "אני חייב להיזכר בזה בדיוק בכל פעם כשאני מנסה להירדם? באמת, מוח יקר??"
• הימנעות קיצונית ממצבים שמזכירים את הטראומה (זו לא סתם דחיינות, זו דחיינות פסיכולוגית מיוחדת.)
• רגישות מוגברת, בהלה בקלות מדברים פשוטים וקפיצה מכל דבר – אפילו מצלצול סלולרי תמים
• מצב רוח ירוד תמידי ותחושת דכדוך שקשה להתנער ממנה ככה סתם עם גלידה וצפייה בנטפליקס
• תחושת אשמה או בושה הקשורה לאירוע, למשל: "איך לעזאזל נתתי לזה להשפיע עלי כל כך הרבה?"

5 שאלות מעניינות שבטוח שאלתם את עצמכם (או שלא העזתם לשאול):

1. כל אירוע טראומטי מוביל לפוסט טראומה?

ממש לא! רוב האנשים שחווים טראומה אכן יתגברו עליה מהר יחסית ולא יגיעו לפוסט טראומה. המוח האנושי הוא דבר מופלא (חוץ מכשזה מגיע למתמטיקה).

2. האם פוסט טראומה היא קבועה, או אפשר לטפל בה?

אפשר בהחלט לטפל בפוסט טראומה, ואף מומלץ במיוחד. באמצעות טיפול מתאים (פסיכותרפיה, CBT, טיפולים אלטרנטיביים וכן, אפילו יוגה או מדיטציה במקרה הצורך), רבים מצליחים להשתחרר ולחזור לשגרת חיים נפלאה.

3. האם מי שסובל מפוסט טראומה תמיד נראה עצוב ומדוכדך?

נו, מה נראה לכם? לא בהכרח! יש מי שפיתח אומנות של הסוואה וכ יכול להיראות מלא חיים. לכן אל תתפטו לשפוט רק על פי המראה.

4. יש קבוצות באוכלוסייה שמועדות יותר לסבול מפוסט טראומה?

כן, מחקרים מראים חיילים, עובדי חילוץ ואנשים שחוו אירועי אלימות קיצוניים הם בעלי סיכון מוגבר. אבל תכל'ס, כל אחד יכול לפעמים למצוא את עצמו שם.

5. איך יודעים אם מישהו קרוב לנו סובל מפוסט טראומה?

תהיו רגישים. אם הוא מתחיל להסתגר, להימנע מפעילות אהובה, נראה עצבני, מתוח ומדבר פתאום על חוויות מטרידות, חשבו ברצינות על לפנות לעזרה מקצועית.

השורה התחתונה – איך מבדילים באמת בין השתיים?

אז ככה, טראומה היא תגובה מיידית וזמנית לאירוע קשה. פוסט טראומה היא סטרס ארוך טווח עם השפעות משמעותיות שדורשות עזרה וטיפול מתאימים. עכשיו כשאתם חמושים בידע הזה, אתם יכולים להתמודד טוב יותר עם האירועים בחיינו וגם להבין טוב יותר את עצמכם ואת הסובבים אתכם.

והכי חשוב – אל תשכחו לחייך ולנשום עמוק. בסוף, החיים האלה, כמה שהם טראומטיים – הם חתיכת הרפתקה מדהימה.