למה קבוצות תמיכה למכורים AA וNA משנות חיים

שלום, אני דורון ואני… מכור לטכנולוגיה?

אז נכון, הסיסמה המוכרת מכל סרט או סדרה היא "שלום, קוראים לי אלכס ואני מכור לטיפה המרה". אבל מה עם עוד התמכרויות מודרניות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו? למשל חברינו הטובים (והכי רעים) – הסמארטפון, נטפליקס, טיקטוק והרשתות החברתיות? מוזר ככל שזה נשמע – לפעמים נדמה שכמעט כולנו זקוקים לקבוצת תמיכה. אז רגע לפני שאתם מחפשים "טכנולוגיסטים אנונימיים", זה הזמן לצלול אל מאחורי הקלעים של קבוצות התמיכה המפורסמות ביותר בעולם: AA, NA וחבריהן. מי בעצם האנשים שהגיעו לשם, איך זה עובד מאחורי הסצנה, ומדוע זה כל כך יעיל?

מה לעזאזל הולך שם בקבוצות האלו ולמה זה עובד כל כך טוב?

תופתעו לגלות, אבל קבוצות התמיכה (אהלן AA ו-NA, ננופף לרגע בידיים) קיימות כבר כמעט 90 שנה. מיליוני אנשים מצאו דרכן פתרון אפקטיבי ומציל חיים אל מול התמכרויות רציניות, ויש משהו קסום – כמעט טכנולוגי – בשיטה הקדומה והייחודית הזו. רגע, אפשר לפרסם שם פוסט ולהעלות לסטורי? טוב, אז זה פחות העניין. אבל בואו נעיף מבט איך הדבר הפלאי הזה עובד.

שלושה דברים תוך 5 שניות – הקסם המהיר שמתרחש בקבוצות תמיכה:

• תחושה מיידית שאתם לא לבד: אנחנו בני אדם, וקבוצות – תרצו או לא – זה הדבר שלנו. להרגיש שאתם חלק ממשהו גדול ממכם, זה הכוח האמיתי לשינוי.
• אפס שיפוטיות: אף אחד לא יגיד לכם שאתם משוגעים כי עשיתם לייק לתמונה של אקסית ב-2:30 בלילה (טוב, ב-AA כנראה העיסוקים שונים, אבל אף אחד גם לא שופט).
• כנות ואותנטיות: היכולת להיות פתוחים ולדבר בכנות היא המפתח האמיתי לשחרור.

אז רגע, גם אני צריך קבוצה כזו ואיך בכלל מתחילים?

נתחיל בזה שאתם לא צריכים להיות גמורים על הריצפה עם בקבוק ביד או שהאף שלכם מאדים מאבקה לבנה כדי להחליט שאתם צריכים עזרה. התמכרות יכולה להיות גם למשהו "קל" לכאורה כמו מסכים או רשתות חברתיות. אתם באמת יכולים למצוא קבוצת תמיכה ל… הכל בערך. יש קבוצות התמיכה הזויות שאתם חייבים להכיר:

• מתמכרים לשיזוף מלאכותי (כן, ממש מכורים לשיזוף על מיטות מלאכותיות!)
• קבוצת תמיכה למכורים לווידאו-גיימינג (די בטוח שלא מעט מאיתנו צריכים כרטיס כניסה דחוף)
• מתמכרים לכתיבת רשימות (כי אפשר לפעמים אפילו להיות יותר מדי מאורגנים)

3 שאלות שכל אחד שואל לפני שהוא מגיע לראשונה לקבוצה:

• "אני באמת חייב לקום ולדבר?" ממש לא! אף אחד לא מכריח. אתם יכולים לשבת בפינה ולשתוק, זה לגיטימי לגמרי.
• "זה עולה כסף? צריך אישור מקופת חולים?" חברות ב-AA ו-NA בדרך כלל חינם לחלוטין. לא צריך טופס 17, מבטיח.
• "מה אם אני אכיר מישהו שאני יודע שם ואאבק בזה?" נחשו מה? הוא שם מאותה סיבה שאתם שם! אחלה סיפור לספר בפגישת מחזור, אגב.

רגע של רצינות: 5 כללי הזהב שהופכים את AA ו-NA למודל שעובד:

1. אנונימיות: מה שקורה בקבוצה, נשאר בקבוצה. נקודה.
2. שיתוף אישי מקרב: כולם "ערומים" נפשית, בלי מחסומים, וזה פשוט ממכר, כן, הבנתם את האירוניה.
3. מסגרת קבועה ויציבה: שגרת הפגישות מעניקה גבולות ותחושה של יציבות.
4. חונכות (ספונסר): אדם מנוסה ששומר אתכם על המסלול. תחשבו על ווייז של נפש האדם.
5. הומור עצמי: כן, יש שם הומור בריא והרבה פחות דמעות ממה שאתם חושבים (למרות שיש גם דמעות, כן?).

שאלות שאנשים שואלים (והתשובות המהירות שלהן):

• "אפשר להיכנס סתם להציץ?" קצת מוזר, אבל בתור אורח פתוח למרבית הקבוצות. תבדקו קודם לפני שזה מביך.
• "האם חייבים להאמין באלוהים?" לא חייבים להאמין בשום דבר. אפילו לא באייפון החדש.
• "כמה אנשים יש בדרך כלל?" נע בין 5 ל-50, תלוי במקום, בשעה ובמצב מזג האוויר (גשם מוציא אנשים – בדוק).
• "אני מאחר כרוני, אפשר להכנס באמצע?" כן, אבל רצוי להגיע בזמן. טכנולוגית, יכניסו אותך תמיד בשקט ובלי הערות ציניות.
• "איפה מוצאים פגישה קרובה אליי?" גוגל זה אחלה מקום להתחיל בו.

הרי בסופו של דבר – אתה לא לבד, ואתם כן יכולים (וזה לא קלישאה!)

אז כן, אולי אנחנו עדיין לא שם רשמית בקבוצת "מכורי הטכנולוגיה", אבל הקסם שקורה בקבוצות כמו AA ו-NA יכול לשמש השראה לכולנו. התמודדות משותפת, אפס שיפוטיות ובעיקר היכולת הפשוטה כל כך לומר בביישנות (ובאומץ): "שלום, קוראים לי דורון ואני מכור לסמארטפון."
כי בסוף היום ההתמכרויות שלנו אולי שונות, אבל האתגרים של כולנו דומים.

ואתם יודעים מה החלק האירוני והכי מרתק? למרות כל הטכנולוגיה שיש לנו היום, הפתרון הכי ותיק בעולם – פגישה של אנשים שיושבים יחד ונפתחים זה לזה – עדיין עובד הכי טוב. מטורף, לא?

אז… נפגשים בפגישה הבאה?