טיפול משפחתי לשיפור התקשורת בבית שמשנה חיים

כשמשפחה הופכת לתוכנית ריאליטי: איך שיפור התקשורת בבית יכול להציל אתכם מהדחה?

בלי להזכיר שמות, בואו נהיה כנים לרגע: כל משפחה היא קצת כמו תוכנית ריאליטי. לכל אחד יש דמות משלו, כל שיחה עלולה להפוך לדרמה סוחטת דמעות, ואפילו המשימות הפשוטות כמו ארוחת ערב הגיוניות בערך כמו משימת חסינות בשבט המתחרה. והמתמודד הראשון שצועק בדרך כלל מנצח (או כך הוא חושב…). אם גם אצלכם בבית לפעמים הדרמות משתוללות יותר מהעונה האחרונה של "הישרדות", יש לי חדשות בשבילכם: הגיע הזמן לדבר על… לדבר. וכן, אתם יכולים להציל את עצמכם מהדחה! איך עושים את זה? בואו נצלול פנימה.

1. משפחות ווטסאפ: על מה לעזאזל אנחנו רבים?

התסריט די מוכר לכולנו: משפט תמים שמסתבך לשרשרת הודעות מתישה, שפתאום הופכת לעימות וירטואלי אבסורדי של דמויות אימוג'י עצבניות ו"נראה לאחרונה" שנון מדי. איך יוצאים מזה בחיים?

וואטסאפ – מדריך הישרדות משפחתי מהיר ב-5 שלבים:

• פשוט להתקשר: אם הוויכוח עבר את גבול ההודעה השלישית, תנו רגע לנשימה – ותחייגו. הטון עושה את כל ההבדל.
• "כבוד השופט, התכוונתי לטוב!": קחו צעד אחורה להסביר למה באמת התכוונתם.
• חשוב להרכיב "משקפיים של אמפתיה": הקשבה אמיתית מתחילה בלהבין שנקודת המבט של הצד השני לא מופיעה על המסך שלכם באופן מיידי. (כן, זה מדהים כמה פסיכולוגיה נכנסת לאפליקציה אחת קטנה!)
• לפעמים "סולחה" שווה אלף מילים: אל תתביישו להשלים עם GIF מצחיק או אימוג'י מחייך אחד.
• וגם חשוב לזכור – זה רק צ'אט: אל תאפשרו לשורה קטנה בטלפון שלכם להפוך לקרע אמיתי.

2. למה קשה לנו להגיד "אני מרגיש" ולא "אתה אשם"?

אי שם בשנות התשעים הומצאה דרמת הטלוויזיה המשפחתית, אבל האמת היא שכולם יכולים לגלם את התפקיד הזה במציאות. כשהילדים כועסים, או כשההורים מתעצבנים, באופן כמעט אוטומטי, המשפט מתחיל במילה "את/ה…". הטיפ המהיר? תחליפו אותו ב"אני מרגיש…". כן, נשמע קיטשי כמו הופעת איחוד של להקת בנים משנות ה-90, אבל זה באמת עובד. כשמדברים על הרגשות שלנו, אנחנו פתאום לא מאשימים – אנחנו פשוט מבקשים הבנה.

3. איך להפוך ארוחת ערב משפחתית מזירת קרב למסיבת סטנד-אפ?

דמיינו סצנה טיפוסית של ארוחת ערב ישראלית: וכרגיל, כל בן משפחה טובע במסך הטלפון ובין הקציצה לסלט צצים הוויכוחים הקלאסיים על פוליטיקה, לימודים, מי מוריד את הכלב ומה זו בכלל הקעקוע החדש הזה. אז הנה עצת חינם: במקום ליפול אל תוך הרגלי המלחמה המוכרים, תהפכו את זה למשחק:

• "משחק שמחמיאים להורים": משפט אחד חיובי לכל הורה בכל ערב. (זה יותר קשה ממה שזה נשמע!)
• "שדרג את המציאות": קחו רגע איקוני ומריבה ישנה, וספרו אותו מחדש כשכל אחד חייב לשחק את הצד השני. מדובר במצב של ניצחון כפול – גם מצחיק וגם פתאום אנשים מבינים מה השני מרגיש, מבלי להיעזר בפסיכולוג צמוד ובטרילוגיית סדנאות.

4. מתי כבר ימציאו אפליקציה לתקשורת משפחתית תקינה, והאם באמת צריך אחת כזו?

בואו נגיד את האמת: מהר יותר ימציאו אפליקציה שיודעת איך לחבר בני נוער לטיקטוק מאשר לחבר משפחות באמת האחת לשנייה. בינתיים, אין אפליקציה שתעשה את זה. התקשורת המשפחתית דורשת עבודה אנושית (מהסוג האמיתי, לא מאלה של GPT או בינה מלאכותית שמבקשת מכם לסמן רמזורים). אבל היופי כאן הוא שזה לגמרי אפשרי. וזה בעיקר עניין של תרגול, כנות, והרבה הומור עצמי.

כמה שאלות ותשובות נפוצות שאולי רציתם לשאול אבל לא העזתם:

• מה עושים כשבן משפחה תמיד צועק?
  מדברים על הנושא דווקא כשהוא נינוח, לא בשיא הכעס. במצב הרגוע קל יותר להסביר ולהבין אחד את השני.
• הילדים מכורים למסכים, מה עושים?
  מתחילים ביוזמה משפחתית של "שעתיים בלי מסכים" לאט ובהדרגתיות, ועדיף לעשות דברים שהם באמת כיף – כן, גם להורים!
• אפשר להתחמק מהאירוע המשפחתי המתיש הקרוב?
  כמובן שאפשר. אבל אל תודו ששמעתם את זה ממני.
• האם פיצה יכולה לפתור כל ויכוח?
  כנראה שכן. או לפחות להפחית באופן משמעותי את עוצמתו.
• אם כלום לא עובד, מה אפשר לעשות?
  נעזרים בגורם מקצועי שמגיע מבחוץ ויכול לראות את הדברים מזווית אחרת. ובואו נגיד את האמת – שעת ייעוץ מקצועית יכולה להיות זולה מאינספור טיפולים זוגיים, משפחתיים והוצאות על שוקולד וצ'יפס גלידה בהתקפי תסכול.

בשורה התחתונה: תקשורת משפחתית טובה = פחות דרמה, יותר אושר

אף משפחה היא לא "משפחת קוסבי" או "משפחת בריידי", וממש לא חייבים לחתור לשלמות. מספיק להתחיל בצעד אחד קטן בכל פעם: פחות וואטסאפים, קצת יותר הבנה, שיחה נעימה אחת בכל פעם. תופתעו לגלות איך עם טיפה הומור ורגישות, כל סיטואציה משפחתית מתוחה יכולה להפוך מסצינה טראגית לתסריט של קומדיה רומנטית משפחתית, עם טוויסט קטן בסוף שיעלה חיוך רחב על הפנים של כולכם. אז לכו תתחילו לדבר – זו בהחלט משימה שאסור לכם להיכשל בה!