השפעת טראומות ילדות על הבריאות שלך לכל החיים

איך הילדות שלך מתגנבת בסתר ומשחקת לך בבריאות?

בואו ניקח רגע, נעצום עיניים ונחזור אחורה בזמן (לא להתנגש בקירות בבקשה). זוכרים את הפעם ההיא שרצתם בגינה, נפלתם ונשרטתם בברך וסבתא הציע לכם תה מתוק ותות? טראומות ילדות הן קצת פחות נעימות מאותו שוקולד חם שסבתא נתנה אחרי הנפילה – ובארצנו הקטנטונת, אוהבים מאוד לטאטא אותן מתחת לשטיח. הפעם נבדוק לעומק איך הסיפור שלנו, שטמון אי שם בילדות הרחוקה, משפיע באופן די מפתיע, ובעיקר מאוד מציאותי, על הבריאות שלנו לאורך כל החיים. תניחו לכמה דקות את הטלפון בצד, ועד סוף המאמר תבינו למה ה"פצע הקטן" בלב מאז שאנחנו קטנים הוא קצת כמו הרפס – חוזר כשאנחנו הכי פחות נזהרים, והכי פחות מתאימים לזה. מוכנים למסע? רק תיזהרו, יהיה מעניין יותר מסדרה בנטפליקס.

כמה באמת ילדות לא מושלמת יכולה להשפיע עלינו בגיל 40?

נתחיל בעובדות פשוטות: היום כבר ברור לגמרי שילדות סבוכה או טראומטית אינה רק מצב רגשי. המחקרים מצביעים כי ההתנסויות הקשות בילדות משפיעות ישירות על המוח, מערכת החיסון והתפתחות הגוף שלנו, באופן שדי מפיל ת'לסת. מסתבר שזה אפילו לא חייב להיות אירוע טראומטי עצום; לפעמים מספיקים אירועים קטנים שחוזרים על עצמם שוב ושוב ועושים בלגן, כמו טפטוף איטי של מים שיום אחד מציף את המטבח.

רגע, איך בדיוק דבר שקרה לי בגיל 6 משפיע על הגוף בגיל מבוגר?!

אחת המילים הכי קריטיות שכדאי להכיר היא סטרס כרוני. כשאנחנו ילדים והמערכת שלנו חווה מתח או לחץ קבוע, זה קצת כמו להיות כל הזמן עם מנוע דולק בפול גז בניוטרל (ולא, זה לא הופך אתכם לפורשה אלא יותר לרכב שחוטף תקלות במנוע). הלחץ הכרוני הזה בילדות משפעל לאורך זמן מנגנונים בגוף שישפיעו עלינו בעתיד:

• שינויים במערכת החיסונית: הילד שהייתם פעם יכול להפוך למבוגר שמתקרר מכל עיטוש של שכן.
• בעיות לב ודם: מסתבר שהלב הטהור של ילד הוא לא בהכרח הלב הבריא של המבוגר.
• הפרעות שינה ובעיות נפשיות: השינה של הילדות הופכת לחלומות הישרדות לא ממש נחמדים בבגרות.

מה הסיכוי שטראומות ילדות קשורות למשקל שלכם היום?

כן, שמעתם נכון. מחקרים מראים שלטראומות מוקדמות יכולה להיות השפעה על הרגליו של האדם גם בתחום התזונה והפעילות. אוכל עשוי להיות מנחם, מפנק ומרגיע – והנה, המצפן הפנימי של הגוף מוצא את עצמו נקלע לצרות כשצריך לבחור בין סלרי לדאבל צ'וקולד צ'יפס. לא קשה לנחש מי ינצח.

אז פעם אחת שהמורה צעקה עליי יכול לגרום לי לאכילת לילה כפייתית?

לא כל אירוע קטן הופך לטראומה גדולה. מצד שני, תחושת חוסר השליטה, חוסר האונים והחרדה שאנחנו חווים כילדים משכנעים את המוח לחפש דרכים לפצות. ואיפה אפשר לקבל פיצוי מיידי ונגיש? ניחשתם טוב – המקרר (וכל מי שסיים פיינט של גלידה בלי להתכוון לזה, שירים יד).

"אני כבר אבוד"? איך אפשר לתקן את הנזק שגרמה הילדות שלכם?

אם הגעתם עד כאן, יכול להיות שאתם כבר מוטרדים. אז הנה כמה חדשות טובות במיוחד – אפשר לתקן ולשפר את המצב, וזה אפילו קל משנדמה (בדרך כלל בגיל מבוגר כבר לא חייבים את החיבוק של הדודה המעצבנת כדי להירגע):

• טיפול רגשי נפשי: אוזן קשבת מקצועית עושה פלאים.
• מיינדפולנס ומדיטציה: מתאים גם לציניים שביניכם.
• פעילות גופנית: אגרוף, יוגה או טיולים רגליים – ספורט באמת עוזר (לא, בריצה אחרי אוטובוס לא נחשבת פעילות ספורטיבית).
• מערכות יחסים וחיבורים אמיתיים: חברים טובים ובריאים עוזרים לשיקום הנפש.

שאלות שאולי תעברנה לכם עכשיו בראש (ותשובות מרגיעות במיוחד):

• "זה לא מסוכן לחפור יותר מדי בילדות?" לא כשעושים את זה עם בן אדם מקצועי שאפשר לסמוך עליו.
• "אבל אם שכחתי הכול, מה זה אומר?" לא כל אחד זוכר טראומה במודע. לעיתים זה בדרך כלל סימן שהמוח ניסה להגן עליכם.
• "אפשר לפתור את הכול לבד עם ספר הדרכה או אי פעם אצטרך עזרה?" למען האמת? הדבר הכי טוב הוא קצת תמיכה מהצד.
• "זה תמיד קשור להורים?" לא בהכרח. חוויות מכל מי שמקיף אותנו בילדות – כולל מורים, חברים או אפילו התוכי ההוא שנשך אותנו פעם.

תפסיק לטאטא, תתחיל לדבר – הסיכום הכי מעשי שתפגשו

הצעד הראשון לפתרון בעיה הוא להבין שהיא קיימת. אל תהיו כמו תימנים שתמיד אומרים "יהיה בסדר", כי אולי דווקא לא יהיה בסדר עד שלא נטפל בזה. אמנם עומק הטראומות משתנה מאדם לאדם, אבל בטוח שדבר אחד נכון לכולם – העצמה ובריאות מתרחשות כשמתחילים לטפל, לדבר, לשתף, להתאמן, לצחוק, ולהסתכל לאמת בעיניים בלי לפחד ממנה יותר מדי. אתם לא הילדים שהייתם פעם, אבל בהחלט מגיע לכם עתיד הרבה יותר בריא, מאוזן ושמח. אז מה אתם אומרים, שנתחיל לשנות את הסיפור שלנו עכשיו?