הפרעת אכילה בולמוסית Binge Eating Disorder – סימנים ודרכי טיפול

לזלול בלי הפסקה: איך המוח שלך עובד שעות נוספות בזמן התקף זלילה?

שמעתם לפחות פעם אחת את המשפט הבא: "שוקולד לא שואל שאלות, שוקולד מבין". נשמע מצחיק, נכון? ובכן, למרבה הצער (או השמחה, תלוי איך מסתכלים על זה), עבור חלק מהאנשים שוקולד – או בעצם כל אוכל אחר שעומד מול העיניים – לא רק מבין, אלא ממש משתלט על החיים. קוראים לזה Binge Eating Disorder, או בעברית: הפרעת אכילה בולמוסית, והיא הרבה יותר נפוצה ושכיחה ממה שחשבתם.

אבל רגע לפני שאתם צוללים לתוך קערת הצ'יפס הענקית הקרובה אליכם, בואו נדבר על מה קורה בפועל בגוף, בנפש, ובעיקר במוח שלנו בזמן התקף זלילה – למה זה קורה, כיצד להתמודדות עם זה, ולמה הדבר האחרון שאתם רוצים הוא לסגור את העמוד הזה עכשיו. מוכנים? בואו נצלול (אך בלי כף הגלידה הפעם).

מה קורה במוח שלכם בזמן בינג'? (רמז: הבית בוער!)

אם חשבתם שכשאתם במתקפת בולמוס, זו פשוט 'חוסר שליטה' פשטנית – כזאת ש"יעבור לבד" – אתם טועים ובגדול. בזמן התקף בולמוסי, יש במוח "מסיבה שלמה" של נוירוטרנסמיטרים (כימיקלים, אתם מכירים אותם) שפועלים באינטנסיביות כאילו פתחו מרכז מסחרי ביום ההנחות של בלאק פריידיי.

• דופמין בשמיים: כמו כרטיס לונה-פארק, דופמין הוא המוליך העצבי שתמיד מחפש "עוד ועוד". כל לק בורקס או גלידה שולח איתות למוח: "היי, זה נהדר! בוא נארגן עוד מזה ועכשיו!", וכך הלק הבא גם תיכף מגיע.
• סרטונין נמוך: המוח מחפש נחמה, ובמיוחד במצבים של לחץ או מתח הוא מאבד את האיזון בכימיקלים של מצב רוח טוב. מה שנותר זה לחפש ניחומים בתחתית של קופסת פיצה.
• לפטין וגרלין משתגעים: הורמוני רעב ושובע מאבדים שליטה, ואתם מתאבדים בעיניים פקוחות על פרוסת הפיצה העשירית בלי להבין בכלל למה.

רגע, אבל למה זה בכלל קורה לי?

טוב ששאלתם, כי זו אחת השאלות הכי חשובות. התשובה, כמו פיצה גדולה ומפנקת, מחולקת לכמה פרוסות:

• גורמים רגשיים: בדידות, תסכול, דכדוך, או סתם יום רע? האוכל אולי לא הורס את הבדידות, אבל הוא בהחלט מחמם את התחושה באופן זמני.
• דיאטות קיצוניות: "מחר אני מתחילה דיאטה!" שמעתם? דיאטות חריפות ומגבילות עלולות להוביל לתגובת נגד ולהתפרצות של "התקף פיצה" בחצות.
• גורמים ביולוגיים: תורשה ומבנה מוח לא תמיד משחקים לטובתכם. לפעמים, הגנים פשוט מאוד אוהבים פיצות – תאשימו את סבא וסבתא שלכם!

3 דרכים מפתיעות להשבת השליטה (כן, זה אפשרי!)

החדשות הטובות והמסקרנות? זה ממש לא גזירת גורל. יש כלים חכמים ויצירתיים מאוד להחזיר את ההגה לידיים שלכם הכי מהר שאפשר:

1. משחק המחבואים עם המטבח?

אולי זה נשמע קצת מצחיק, אבל מחקר מראה כי שינוי הסביבה יכול לשנות את התנהגות האכילה. יש לכם חבילת שוקולד במזווה שהופכת כל ערב למטרד? פשוט אל תקנו אותה מראש! או לפחות, הקשו על עצמכם להגיע אליה – תאמינו או לא, אנחנו כה אנשים עצלנים לפעמים, שפשוט לא נטרח להגיע. המחקר טוען: "רחוק מן העין, רחוק מן הלב – ורחוק מן המוח"!

2. יומני זלילה? ציני אבל עובד

תתפלאו – רישום פשוט של מה אתם זוללים, מתי ולמה, יכול לחשוף דפוסים מפתיעים ולגרום לתחושת מודעות מדהימה. לא, לא צריך לכתוב: "היום נפלתי על עוגת שוקולד כי העולם אכזר ולא פייר," אבל מספיק לכתוב משהו כמו "ראיתי סדרת דרמה, בכיתי וטרפתי 3 שקיות במחי יד". המודעות כבר תעשה את שלה.

3. טיפול CBT – זה לא "סתם עוד טיפול"

למרות השם הלא מאוד-סקסי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לשדרג את החיים שלכם תוך זמן קצר. זה לא קסם, אך הוא עוזר בזיהוי דפוסים מחשבתיים לקויים ("אני ממילא חסר ערך; עוד פרוסה כבר לא תשפיע") ומלמד להתמודד איתם בצורה בריאה.

רגע לפני שאנחנו סוגרים את צנצנת העוגיות…

הנה התזכורת הכי חשובה במאמר כולו: אתם לא סתם "חלשים", לא "חסרי אופי", ולא "סתם רעבים כל הזמן". מדובר במצב רפואי אמיתי שניתן לפתור אותו בטיפול נכון, באבחון מדויק ובמודעות עצמית. אם אתם מזדהים, אל תתנו לבושה להשתלט – גשו לעזרה מקצועית. אתם לגמרי שווים את זה!

שאלות נפוצות שאתם מתביישים לשאול (אבל זה בסדר, שאלנו בשבילכם!)

• זה מצב רפואי מוכר בכלל? בהחלט כן, אפילו רשמית ברשימת ה-DSM.
• עד כמה זה נפוץ? מפתיע, כ-2-3% מהאוכלוסייה סובלים מזה!
• כולם עם בולמוסי אכילה הם בעלי משקל עודף? לא בהכרח, ישנם אנשים במשקל תקין שסובלים גם כן.
• יש קשר להפרעות נפשיות אחרות? כן, בעיקר דיכאון וחרדה מלווים זאת לא פעם.
• האם זו מחלה לכל החיים? ממש לא, עם עזרה נכונה אפשר לשפר משמעותית ואף להחלים לחלוטין.

יאללה, עכשיו כשהמוח שלכם מלא בכל טוב בריא וברעיונות חדשים, אפשר לחזור למטבח – ולא בשביל זלילה, אלא בשביל לאכול משהו – הפעם, בשקט ובשלווה.