הסימנים המפתיעים של אנורקסיה נרבוזה שחשוב להכיר

מה קורה כשהשאיפה לשלמות עוברת את הגבול? 8 סימני אזהרה לאנורקסיה נרבוזה שכדאי לכם להכיר

בעידן האינסטגרם, הסלפי והמסכים שכל שנייה מזכירים לנו כמה מדהים (או שלא) הגוף שלנו נראה, אין פלא שגוף "מושלם" הופך למשימת חיים אצל רבים מאיתנו. אבל מה קורה כשהחלום הזה יוצא לגמרי משליטה? תכירו את הצד האפל – אנורקסיה נרבוזה. כן, זה נשמע כמו כותרת של סדרה בנטפליקס, אבל לצערנו מדובר בתופעה הרבה פחות נעימה, שבשקט בשקט מצליחה להשתחל למיליוני בתים ברחבי העולם. אז איך נדע מתי להרים דגל אדום? קבלו 8 סימני אזהרה שאסור לכם לפספס (ואחד בונוס בסוף, כי מי לא אוהב בונוסים?)

סימן אזהרה #1: הרעב נראה כמו אויב (אבל זה לא משחק "פאקמן"!)

אם הבחנתם שמישהו סביבכם מתחיל להתייחס לרעב כאל אויב מרושע שיש להילחם בו, אנחנו מדברים כאן על סימן ראשון ברור לכן, "הלוחם ברעב" מתחיל לפתח פחד מוגזם מאכילה וקלוריות. מספיק כבר! כשאדם הופך את הארוחה למלחמת העולם הבאה, זו לא דיאטה, זאת בעיה רצינית.

סימן אזהרה #2: המראה מתעתעת, או "אני רזה מדי?? הלוואי!"

אנשים המתמודדים עם אנורקסיה נרבוזה מסתכלים במראה ורואים גרסה שונה לחלוטין (וכואבת!) של המציאות. אתם רואים אותם מתכווצים בתוך בגדים שגדולים עליהם בשלוש מידות, והם עדיין מתלוננים שהם "שמנים מדי"? ברוכים הבאים לתעתוע הזה של הגוף והמוח – עיוות דימוי הגוף. והנה ספוילר עצוב – אין פילטר שיפתור להם את זה.

סימן אזהרה #3: עיסוק אובססיבי בקלוריות ובדיאטות – מישהו הזמין מתמטיקאי?

כשהחיים הופכים למשחק חשבוני של ספירת קלוריות, התראות יומיות של אפליקציות דיאטה, שקילה אובססיבית ואפילו שקילת עלי חסה – צריך להתחיל לדאוג. אנורקסיה הופכת את העיסוק התמים באכילה ובבריאות לאובססיה מתמטית מלחיצה. אף אחד לא אמור להרגיש שהוא צריך דוקטורט במתמטיקה כדי לאכול קערת סלט.

סימן אזהרה #4: הימנעות מארוחות חברתיות – מי צריך חברים כשהקלוריות נמצאות כאן?

האדם המתמודד עם אנורקסיה בדרך כלל מתחיל להתרחק מארוחות משפחתיות, מסעדות או מפגשי חברים הכוללים אוכל (ויסלחו לנו הבנות, זה כולל אפילו את הבראנץ' בשבת בבוקר). זה לא רק כי הוא לא רעב, זה פשוט הפחד להיות בלחץ חברתי של אכילה. כך נעלמות החוויות החברתיות הקטנות ומתחיל להיות קצת בודד.

סימן אזהרה #5: ונעלמה השמחה מהאוכל (איך קרה שהפיצה כבר לא עושה לך שמח?)

אנשים שסובלים מאנורקסיה מתארים שהם כבר לא נהנים מהאוכל כמו קודם. זוכרים איך פעם עמדתם מול מקרר וריירתם רק מהמחשבה של גבינה מותכת על מאפה ריחני? לא בבית ספרנו הנרבוזה. האוכל אצלם הופך למעיק, טורדני ולא רצוי. אם ראיתם מישהו מאבד את ההנאה ממאכלים שפעם ממש אהב, זה חייב להדליק לכם נורה ענקית ואדומה.

סימן אזהרה #6: ואיך הם בכלל לא שמים לב שמשהו לא בסדר?

רזה מדי? חלשה מדי? עצובה מדי? האדם שסובל מאנורקסיה כמעט תמיד יהיה האחרון להודות שמשהו לא בסדר. מישהו יכול להגיד להם ישר בפנים שהם נראים כמו רוח רפאים, והם פשוט לא יקשיבו. אה, ואגב – מומלץ לא לגשת אליהם בסגנון "אתה חייב לאכול משהו" – זה עוזר בערך כמו להגיד למישהו עצוב פשוט להתחיל לחייך.

סימן אזהרה #7: פעילות גופנית מוגזמת: מי אמר שעשר שעות ביום על אופני ספינינג זה מוגזם?

זה בסדר לאהוב להתאמן, באמת! אבל כשזה הופך לחובה מוגזמת, מתישה ושולטת בחיים – תעצרו רגע. אנשים שסובלים מאנורקסיה מתקשים לשבת בשקט עם עצמם, כי לרגע אחד בלי תנועה משמעותו בעיניהם "עודף עצום של קלוריות". אז תעזבו רגע את המשקולות – ותנו לשרירים שלכם לנוח.

סימן אזהרה #8: מצבי רוח קיצוניים ושינויים בהתנהגות – למה הדרמה מיותרת?

הגבלת התזונה שפוגעת בגוף משפיעה מן הסתם גם על הראש והנפש. אם מישהו שעד לפני רגע היה החבר הכי כיפי שהכרתם, הפך בן רגע לילד עצבני, מדוכדך ואובד עצות – עזבו את הדרמה בצד. דברו איתו, העזרו באנשי מקצוע, אבל בכל מצב אל תתעלמו מזה. נורות האזהרה כבר לא רק מנצנצות, הן דולקות ומבהבות בלי סוף.

רגע, זה קורה שמפספסים את הסימנים האלה?

כן, זה קורה כל הזמן. אז סלחו לעצמכם, אבל מעכשיו – שימו לב!

שאלות שבטח רציתם לשאול (ולהבין סוף סוף):

• האם אנורקסיה היא רק בעיה של מתבגרים? ממש לא! זה יכול לקרות בכל גיל.
• האם רק נשים סובלות מאנורקסיה? ממש לא, גם גברים נמצאים בסיכון.
• האם אדם עם אנורקסיה יכול פשוט להתחיל לאכול רגיל שוב? הלוואי שזה היה כל כך פשוט. חייבים ליווי מקצועי.
• אז מי יכול לעזור? פסיכולוגים, דיאטניות וגורמי טיפול רפואיים מומחים מאוד יעילים כאן.
• אפשר להתאושש לגמרי מאנורקסיה? חד משמעית כן, וחשוב לזכור את זה.

בשורה התחתונה: הגיע הזמן לפתוח עיניים (ואוזניים)

כל אחד ואחת מאיתנו יכול להיתקל באנורקסיה נרבוזה. זה לא אומר שכל ארוחה קטנה או דיאטה מזדמנת היא סימן רע. אבל פשוט תסתכלו מסביב. הדגלים האדומים שם, והדרך לחיים בריאים יותר עוברת פשוט בכך שנזהה אותם בזמן ונשבור את מעגל השתיקה. וכמו שאתם כבר יודעים – הפיצה עדיין שם, והיא עדיין נפלאה. בתיאבון!