ההבדל בין הפרעה נפשית למחלת נפש – מה חשוב לדעת

מתי בדיוק "קצת מוזר" הופך ל"זקוק לטיפול"? מדריך קצר ושימושי להבדל שבין "הפרעה נפשית" ל"מחלת נפש"

טוב, בואו נפתח קודם כל עם עובדה אחת שרובנו קצת מפחדים להודות בה: כולנו מוזרים בצורה כזו או אחרת. כן, כן, גם אתה שקורא עכשיו ובטוח שאתה האדם "הנורמלי" היחידי בחבורה שלך. אבל רגע, לפני שאתה שואל את עצמך אם זה הופך אותך אוטומטית לבעל הפרעה נפשית או מחלה נפשית – אל דאגה! להיות מוזר זו תכונה אנושית בסיסית, אבל האם אי פעם עצרת ושאלת את עצמך מה לעזאזל ההבדל בין "הפרעה נפשית" ל"מחלת נפש"? אם גם אצלך הייתה פעם תהייה כזאת – הגעת למקום הנכון, רק אל תשכח לקחת איתך קצת הומור שחור להמשך הקריאה.

האם "מחלה נפשית" ו"הפרעה נפשית" זה פשוט עניין של סמנטיקה או שיש כאן משהו יותר עמוק?

אנשים מבלבלים בין שני המושגים האלה על בסיס יומיומי, ומובן למה: שניהם נשמעים כמו משהו שמגיע עם חופשה ארוכת טווח מאחריות העבודה (לפחות תיאורטית!), אבל האמת היא שלא מדובר בדיוק באותו דבר. תופתעו לגלות שקיים הבדל משמעותי בין מחלה נפשית לבין הפרעה נפשית.

אז מה זו בכלל "הפרעה נפשית"?

בואו נסביר את זה בצורה קלילה ופשוטה: "הפרעה נפשית" היא דפוס התנהגות או מחשבה חריג שנמשך לאורך זמן, משפיע על איכות החיים ועלול להפריע לתפקוד היומיומי. נשמע לכם מוכר? אולי כי כולנו, במצבי לחץ, חווים רגעים כאלו. אבל כאן מתחיל ההבדל המשמעותי: מידת החומרה וההשפעה על התפקוד היום-יומי.

ומה לגבי "מחלת נפש"? האם זו הגרסה הקשוחה של "הפרעה נפשית"?

בדיוק! מחלת נפש, לעומת זאת, אינה רק עניין של התנהגויות או מחשבות חריגות מדי פעם, אלא מדובר במצבים פסיכיאטריים יותר מורכבים וקשים שבדרך כלל כוללים שיבוש עמוק יותר בחשיבה ובתפקוד המציאותי, לרוב עם רכיב ביולוגי או כימי ברור.

5 הבדלים עיקריים שיפתחו לכם את הראש (בקטע טוב כמובן)

• חומרה: הפרעה היא הרבה פעמים מתונה יותר, בעוד מחלה נפשית מייצגת מצב חמור ועמוק יותר.
• משך הזמן: הפרעה עשויה להיות זמנית או ארעית בעוד מחלת נפש מלווה לעיתים קרובות מאבק לכל החיים.
• דרכי הטיפול: בהפרעה טיפול פסיכולוגי יהיה לרוב אפקטיבי מספיק. לעומת זאת, מחלות נפשיות דורשות לעתים קרובות טיפול משולב (פסיכולוגי ותרופתי גם יחד).
• מידת התפקוד בסביבה: אם אתם מצליחים לעבוד, ללמוד ואפילו לנהל זוגיות למרות הקשיים, כנראה שמדובר רק בהפרעה קלה ולא במחלה נפשית.
• גורם ביולוגי: במחלות נפש קיימים לרוב הבטים פיזיולוגים ברורים כמו עיוות בתקשורת נוירונלית, הפרעה כימית במוח ואלמנטים ביולוגיים נוספים.

רגע של תהייה קיומית: האם לכולנו יש הפרעות והאם זה בכלל משנה?

נניח את הקלפים על השולחן לרגע—לגמרי! רמת הלחץ, החרדות, החוסר ביטחון או אפילו הדיכאון הקל שלנו בשעות הערב בימי ראשון (כי מי לא שונא ימים ראשון?) כנראה לא הופכים אותנו לחולים נפשיים וגם לא בהכרח דורשים טיפול פסיכיאטרי דחוף. הרעיון החשוב כאן הוא מידת ההשפעה של אותם רגשות ותסמינים על חיי היומיום שלנו. אם אתם שורדים רק בעזרת בינג' אינסופי של נטפליקס ואכילת שלוש קילו שוקולד באמצע הלילה באופן שוטף—ייתכן שיש כאן מקום להתייעצות מקצועית. אגב, במקרה כזה הסדרה "קום דיני עם העוגה" כנראה פחות מומלצת לכם.

איך נדע שהגיע הזמן באמת לפנות לעזרה מקצועית?

התשובה קלה ופשוטה – אם אתם או מישהו קרוב אליכם סובלים באופן קבוע וחשים שהמצב כבר קצת יצא משליטה, אין בושה לפנות לעזרה! תזכרו שמומחים נפשיים הם בעצם אנשי מקצוע בלתי-שגרתיים שכל חייהם השקיעו בלמידה אינטנסיבית של שיטות להחזיר אנשים לנורמליות (או לפחות למוזרות בריאה ומוצדקת). ואם זה לא מספיק משכנע, תשאלו את עצמכם: האם הייתם מתלבטים אם ללכת לרופא שיניים כשכואבת לכם שן? סביר להניח שלא.

שאלות שאולי צצו לכם במהלך הקריאה (רגע לפני הסיום)

• "אפשר להידבק בזה?" – לא, מצטערים לאכזב את חובבי תאוריות הקונספירציה.
• "זה עובר בתורשה?" – לעיתים קיימים מרכיבים גנטיים, אך לא תמיד זה מחייב.
• "אם אני מדבר עם עצמי מדי פעם זה סבבה?" – כל עוד אתה משוחח וניסוי לנהל משא ומתן עם עצמך בלי לריב פיזית – כנראה שאתה בסדר.
• "טיפול פסיכולוגי זה לכולם?" – האמת היא שטיפול פסיכולוגי יכול להועיל כמעט לכל אדם, מוזר או לא.
• "אפשר להירפא לחלוטין ממחלת נפש?" – תלוי במחלה, אך תמיד ניתן לשפר משמעותית את איכות החיים.

ובקיצור—בואו נסכם את העניינים:

אז מה למדנו היום? נורא פשוט: להפרעות נפשיות ולמחלות נפש יש מכנה משותף, אבל הן כלל לא אותה גברת, ובטח שלא בשינוי אדרת. ההפרעה היא יותר נקודתית וזמנית לעומת מחלה נפשית המאופיינת בשינויים משמעותיים בהרכב הנוירולוגי והכימי בגוף. אבל הכי חשוב—אם אתם סובלים ממשהו שמפריע לכם לחיות חיים מלאים ומאושרים, תדעו שאפשר וצריך לפנות לעזרה מקצועית. הרי אחרי הכל, הכי טוב לחיות בבריאות נפשית וגם להמשיך להיות קצת מוזרים עם השריטות המלבבות שלנו. כי בואו נודה בזה: אם כולנו היינו נורמלים לגמרי, העולם היה די משעמם, לא?