הבדלים מפתיעים בין הפרעה דו קוטבית סוג 1 ו-2
רכבת הרים במוח: החיים עם הפרעה דו-קוטבית מסוג 1 ו-2 – מה באמת קורה שם בפנים?
היום אני רוצה לקחת אתכם למסע פרוע בנבכי המוח האנושי. נטפס על פסגות של אופוריה, נחליק למטה אל תהומות הדיכאון, וננסה יחד לעשות קצת סדר ולהבין מה בדיוק קורה אצל מי שסובל מהפרעה דו-קוטבית. רגע, אל תיבהלו, זה הולך להיות מעניין, משעשע, ומעל הכל – קצת משוגע, במובן הכי טוב של המילה.
"אני במאניה או שאני פשוט מדהים היום?": מה ההבדל בין הפרעה דו-קוטבית סוג 1 ל-2?
זו אולי נשמעת כמו התחלה של בדיחה גרועה, אבל נתחיל דווקא מהסוף – יש הבדל, והוא די משמעותי. רוב האנשים חושבים שמאניה דיפרסיה היא סוג של מצב רוח שפשוט משתנה מהר מדי. אנשים אומרים לעצמם "וואלה, גם לי משתנים המצבים רוח כל שעתיים". ובכן חבר'ה – לא קול ולא מצחיק (טוב, אולי קצת). למעשה, הפרעה דו-קוטבית מחולקת לשני סוגים עיקריים:
- סוג 1 (Bipolar I): לגרסה הזו אפשר לקרוא "הרכבת הרים המלאה". אצל אנשים עם מאניה דיפרסיה מסוג 1 קיימים פרקים מאניים מלאים. מדובר באפיזודות ארוכות (שבוע לפחות) בהן האדם נמצא על ענן של ביטחון עצמי ופעלתנות, מרגיש שהוא בלתי מנוצח, מסוגל לשנות את העולם ביום וחצי (כולל הפסקות קפה ומנוחה, ברור), והוא עושה הכל על טורים גבוהים במיוחד. נשמע טוב? חכו – בדרך כלל זה נגמר רע. אחרי אותו פרץ של אושר ואנרגיה מגיע דיכאון חריף, מנפץ ועמוק, שמרגיש כמו נפילה חופשית מהאוורסט ישר אל הבור הכי חשוך שיש.
- סוג 2 (Bipolar II): כאן הרכבת הרים קצת יותר "ידידותית", אבל עדיין רחוקה מלהיות כזו שתרצו לעלות עליה. אנשים עם מאניה דיפרסיה מסוג 2 סובלים מאפיזודות דיכאון חמורות במיוחד, אבל במקום אפיזודות מאניות מלאות – הם חווים "היפו-מאניה", מצב רוח מרומם שהוא אמנם נפלא ופרודוקטיבי בהתחלה, אך מתון יותר ואינו גורם לפסיכוזה או אובדן קשר עם המציאות. נשמע יותר טוב, נכון? די בטוח שלא – כי הנפילה לדיכאון נשארת כואבת ומייסרת כשהייתה.
3 סימנים שאתם חיים עם דו-קוטביות (ואולי לא ידעתם)
- התחלתם 27 תחביבים חדשים בשבוע האחרון (אבל לא השלמתם אפילו אחד)? כאשר אתם בעיצומו של מצב מאני או היפומאני, יש לכם נטייה לקפוץ מדבר לדבר. כן, ברור שאתם גאונים ומוכשרים, אבל אנרגיה כזו טובה מדי היא כמו סוכר – נעימה ברגע הראשון, אבל משאירה אחריה בלגן.
- חשבון הבנק שלכם שונא אתכם? בזבזנות מופרזת היא סימן גדול למאניה; אתם בטוחים לגמרי שהיום הזה הוא בדיוק הזמן לקנות גיטרה חשמלית, רחפן מתקפל ושטיח פרסי עתיק חסר תועלת.
- תמיד מאחרים או מגיעים מוקדם מדי? תחושת הזמן קצת מתבלבלת לכם? מצבי רוח משתנים יכולים לשבש לחלוטין את תפיסת הזמן והסדר בחיים. אתם מגיעים לפגישה באיחור של 3 שעות, או להפך – הופכים לחיילים שוויצרים שיושבים שעה לפני שהמסעדה בכלל נפתחת. תאמינו או לא, לאנשים עם הפרעה דו-קוטבית הרבה פעמים מערכת הזמן משובשת לחלוטין.
"אם אני דו-קוטבי, אני גאון-משוגע כמו ואן גוך או מוצארט, נכון?" – מיתוסים וטעות נפוצה במיוחד
בתרבות שלנו קיים מיתוס שאנשים דו-קוטביים הם בהכרח יוצרים גאונים, מתוסבכים ומבריקים, שהמצבים הקשים שלהם הם "המחיר" לתרומתם לעולם. בואו נעשה סדר:
- נכון, היו יוצרים מופלאים שסבלו מהפרעה דו-קוטבית: וירג'יניה וולף, המינגווי, ואן גוך ועוד. זה עדיין לא אומר שכל מי שיש לו מאניה דיפרסיה יוכל לכתוב את "הזקן והים" או לצייר חמניות מיוחדות.
- הפרעה דו-קוטבית היא אתגר נפשי אמיתי, עם מצבים כואבים וקיצוניים. לפעמים היא עשויה להוביל לתוצאות מבריקות ויצירתיות, אבל בטח לא מצב אידאלי וכיפי. לא כדאי להיכנס לדו-קוטביות רק כדי להיות מיוחד, סבבה?
כמה שאלות שלא נעים לשאול (אבל אנחנו נשאל בכל זאת כי אתם סקרנים):
אפשר לרפא לגמרי מאניה דיפרסיה?
לצערנו, לא ממש. אבל אפשר לנהל אותה היטב: טיפול תרופתי, טיפול רגשי, שינוי אורח חיים ותמיכה חברתית הם המפתח לחיים טובים ומאושרים למרות ההפרעה.
האם דיכאון תמיד מגיע אחרי מאניה?
לא תמיד, אבל הוא נפוץ מאוד ומגיע בדרך כלל במוקדם או במאוחר. מי שחווה מאניה ממהר ללמוד שכדאי להיות זהיר איתה.
דו-קוטביים יכולים לחיות חיים נורמליים?
בוודאי! עם טיפול נכון, המון אנשים דו-קוטביים מנהלים חיים מלאים, מוצלחים ואפילו מאושרים.
איך לחיות לצד ההפרעה הזאת בלי "לאבד את זה" סופית?
- טיפול תרופתי קבוע ומעקב
- טיפול רגשי מעמיק וארוך טווח
- יצירת רשת תמיכה חברתית ומשפחתית חזקה
- שגרת חיים מאוזנת, הכוללת פעילות גופנית ואיזון בשינה ובעבודה
לסיכום: לעוף גבוה, ליפול עמוק וללמוד לצמתח צניחה מבוקרת
הפרעה דו-קוטבית היא כנראה אחת ההרפתקאות הכי מעניינות ומאתגרות שמוח אנושי יכול לחוות. אי אפשר ל"נצח" אותה, אבל בהחלט אפשר לנהל אותה כראוי ולחיות איתה חיים טובים ומלאים במשמעות. ואם אתם לא בטוחים או מבולבלים לגבי עצמכם או מישהו קרוב? הכי טוב להתייעץ עם איש מקצוע ולגלות בדיוק מה קורה שם למעלה בראש. רק תיזהרו מלקנות בדרך גיטרה חשמלית או רחפן מתקפל, כן?