דיסטימיה דיכאון כרוני קל אבחון וטיפול שיעשה הבדל
כשהחיים נותנים לך לימונים בלי הפסקה: הדרך להבין ולהתמודד עם דיסתימיה
מכירים את הבחור הזה בעבודה שתמיד עם מצב רוח אפור, המנסה להסתיר את החיוך אבל פשוט לא מצליח? או אולי זו דווקא השכנה מקומה 4, שתמיד נראית קצת "עייפה מהחיים" כבר משנת 1998? אז, בואו נכיר את הידידה הוותיקה של אנשים כאלה — דיסתימיה. כן, צעדו פנימה אל תוך עולם הדיכאון הכרוני הקל. מבטיח שאתם לא תתחרטו (או שתצחקו איתי לפחות).
"דיסתי-מה?": מה בדיוק זה אומר, ואיך לא ידעתי על זה קודם?
המושג דיסתימיה הוא לא איזו מילת גנאי חדשה שנבחרה על ידי צעירים בטיקטוק. המדובר בסוג של דיכאון קל אך מתמשך, שנמשך לפחות שנתיים. אם אתם חושבים שזה לא משהו רציני, תחשבו שוב. בעצם, דיסתימיה היא קצת כמו המוזיקה במעליות: לא מספיק חזקה כדי שתכעס ותצעק, אבל מספיק מציקה כדי לגרום לך להתחרט שנכנסת פנימה.
איך מזהים דיסתימיה בלי להיות פסיכולוגים?
אז, איך נדע להבדיל בין מישהו שפשוט התעורר על הצד הלא נכון הבוקר, לבין בחור שנמצא עם דיסתימיה? הנה מדריך מקוצר לאיתור הבעיה:
- היא פשוט לא נגמרת: תחושת העצב, חוסר האנרגיה וחוסר הסיפוק ממשיכה לפחות שנתיים. (כן, יותר זמן ממה שלוקח לכם לסיים פרק של משחקי הכס)
- תחושת עייפות אינסופית: האדם תמיד עייף (כמו אח שלכם שהבטיח לקום בשלוש בצהריים ועדיין נראה כמו אחרי מרתון)
- פחות הנאה מהחיים: התחביבים שפעם היו מלאי חיים עכשיו מאבדים את הטעם (באמת, אפילו הפיצה כבר לא מלהיבה?)
- הומור פסימי: צחוק על החיים ועל המצב כבר נעשה דפוס קבוע (אמנם אנחנו בישראל ורגילים להומור כזה, אבל עדיין…)
- "הכל סתמי": תחושה קבועה שהדברים לא זזים לשום מקום.
המספרים שממש לא מצחיקים: כמה נפוצה דיסתימיה?
הנה תופתעו לדעת: כמעט 3-6 אחוזים מהאוכלוסייה יסבלו מדיסתימיה במהלך חייהם. אם אתם עכשיו באוטובוס ברגע ופתאום מביטים סביב, סביר להניח שלפחות אדם אחד לידכם מכיר מקרוב את המילה הזאת – גם אם כרגע אין לאף אחד חולצה שכתוב עליה "אני דיסתימי ושמח לספר לכולם".
האם דיסתימיה עכשיו הפכה אופנתית? כי אני חושב שגם לי היתה כזאת פעם
בזמן האחרון נראה שכולם מדברים על בריאות נפשית כאילו מדובר בטרנד חדש של "נטפליקס ופסטה". האם דיסתימיה באמת נהייתה נפוצה יותר, או שפשוט התחילו לדבר עליה סוף סוף? (רמז: זו כנראה אפשרות ב').
האם דיסתימיה זה רק עצב מתמשך, או שיש פה משהו עמוק יותר?
סיבה לדאגה? קצת כן. תחושת עצבות בלתי פוסקת לא תמיד "סתם עוד מצב רוח רע". מחקרים ותצפיות מגלים שדיסתימיה עלולה להשפיע משמעותית על איכות החיים, התפקוד החברתי והמקצועי, ואפילו להוביל למחלות פיזיות.
אז לא, דיסתימיה היא לא רק "עוד מילה של פסיכולוגים" או "טריק של תעשיית התרופות". זו בעיה אמיתית, והיא דורשת ביצוע.
האם אפשר באמת להיפטר מדיסתימיה או שזה כמו יתוש באמצע הלילה שלא עוזב?
התשובה החדה והברורה היא – כן, אפשר (טוב, לא על היתוש. הוא כנראה איתנו לכל החיים). דיסתימיה היא אמנם מאתגרת, אך לגמרי ניתנת לטיפול. הנה תפריט מהיר של מה שעובד היום:
איך מטפלים בדיסתימיה בלי להירדם תוך כדי קריאת רשימת הטיפולים?
- פסיכותרפיה ושיחות נפש: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או טיפול פסיכולוגי דינאמי יכולים להיות ממש מעניינים ואפילו כיף (כן, באמת!).
- ספורט, פעילות גופנית ומדיטציה: נכון שאף אחד לא ממש חולם על ריצה בחמש בבוקר, אבל תתפלאו כמה המוח שלכם מזכיר לכם שהוא עוד מסוגל ליהנות.
- תרופות (נוגדי דיכאון קלים): אם המצב קשה ועיקש במיוחד, תרופה קלה ונעימה מהדור החדש יכולה לעשות הבדל שאפילו תרגישו קצת אשמים שלא התחלתם קודם.
אתה שואל, אני עונה: שאלות נפוצות על דיסתימיה (ואפילו אחת קצת פחות נפוצה, סתם כי בא לי)
1. דיסתימיה יכולה להחמיר עם הזמן?
כן, אם לא מטפלים בה זה יכול להחמיר ולהוביל לדיכאון עמוק יותר. טיפול מוקדם יכול לחסוך צרות בעתיד.
2. ומה אם הטיפול לא עוזר?
אז משנים אסטרטגיה, מחליפים טיפול, הולכים למטפל חדש, או בודקים אפשרויות נוספות. תמיד יש עוד סיכוי!
3. אפשר להיות דיסתימי ומאושר בו זמנית?
נשמע פרדוקס. דיסתימיה ממושכת מקשה על אושר מתמשך. אבל אפשר לחיות חיים בעלי משמעות, שמחה, וסיפוק גם לצד ההתמודדות עם הדכדוך הכרוני.
4. אם אני חושב שיש לי דיסתימיה, מה הצעד הראשון שאני צריך לעשות בלי לפחד?
לך להתייעץ עם איש או אשת מקצוע, פסיכולוג או פסיכיאטר טוב. זה לא מביך, לא מפחיד, והרבה יותר פשוט מלהתחבא מהבעיה כל החיים.
תכלס, בשורה התחתונה: החיים טובים מדי כדי לתת לדיסתימיה לנהל אותם
אל תתנו לדיסתימיה להיות כמו החולצה הישנה מהצבא שאתם רוצים לזרוק אבל פשוט לא מעזים. יש חיים טובים, מעניינים ומצחיקים מעבר לוילון הדכדוך. עכשיו כשאתם יודעים לאן לכוון, פשוט תעשו את הצעד — החיים (והצחוק) מחכים מעבר לפינה!