איך מתמודדים עם הפרעת הסתגלות אחרי אירוע משמעותי
אז החיים עשו לך "אתחול מחדש"? ברוכים הבאים למועדון הפרעת ההסתגלות!
החיים, כמו שאנחנו כבר יודעים, הם לא בדיוק סרט של נטפליקס – אף אחד לא יכול לדלג על הקטעים המשעממים, להעביר אחורה ולהתחיל שוב. אז מה עושים כשאירוע משמעותי, כזה שמטלטל לך את כל המערכות, נוחת עליך בלי התראה? רגע, מה בכלל קורה פה? ברוכים הבאים למדריך הלא רשמי (והלא רציני בעליל) של הפרעת הסתגלות: איך החיים ההפוכים שלך הפכו אותי לבדיחה של היקום וזאת בדיוק הדרך להתמודד עם זה. בואו רק נוודא שלא קיבלתם התקף חרדה לפני שהתחלנו לקרוא.
"מה יש לי בכלל?" ואיך זה קשור לחתול שלי?
נניח שהגעתם הביתה יום אחד וגיליתם שבן או בת הזוג הודיעו לכם שהם עוברים לגור באוסטרליה עם המורה ליוגה (בואו נסכים שקצת הגזמתי, אבל הבנתם את הרעיון). אתם בטח שואלים את עצמכן, מה בדיוק קורה כאן? ובכן, ידידיי המבולבלים, ייתכן שאתם חווים את "הפרעת ההסתגלות". המונח נשמע רשמי ומסובך במיוחד, אבל אל דאגה, אתם לא לבד: בערך מיליון אנשים אחרים שואלים כרגע בד"ר גוגל אם הם השתגעו. אז לא – אתם לא מטורפים, לפחות לא לגמרי. הנה ההסבר באמת פשוט:
- אתם מרגישים חוסר תפקוד משמעותי אחרי שינוי גדול בחיים? (כן, אני מדבר אליך, ההוא שבוכה עכשיו מול סרטון של חתול ביוטיוב.)
- משהו קרה – גירושים, פרידה, פיטורים, מעבר דירה, אובדן אדם יקר.
- אתם מרגישים אבודים, עצבניים, חרדים, עייפים – או בצורה העדינה ביותר – כאילו חייזרים החליטו לשכתב את הקוד של הנפש שלכם.
"איך לעזאזל אמור להסתגל להיותי לא-מסתגל?!" ושאלות מפתיעות אחרות (כולל תשובות!)
אני יודע, "הסתגלות" נשמע כמו שם של תוכנה לא מוצלחת במיוחד שמישהו שכח להתקין לכם כשנולדתם. אבל מאחר שאתם עדיין כאן וקוראים את המאמר הזה, נשאלות כמה שאלות נפוצות שיכולות בהחלט לעזור לכם להבין טיפה טוב יותר מה לעזאזל קורה בדיוק:
ש: האם זה זמני או נידונתי לחיות עם זה לנצח?
ת: קודם כול, תנשמו. הפרעת הסתגלות ממש לא חייבת להיות החבר המעיק שתקוע איתכם לשארית חייכם. לרוב, תוך מספר חודשים, תחושת ה"השמיים נופלים לי על הראש" תיעלם בהדרגה ותשובו להיות דומים קצת יותר לגרסה הסבירה שלכם.
ש: אפשר פשוט להעמיד פנים שזה לא קורה?
ת: בהחלט אפשרי, אבל זה כמו להתעלם מנורת האזהרה של הדלק במכונית ולקוות שהאוטו ימשיך לנסוע לנצח. ספויילר: זה פחות עובד. עדיף לדבר על זה, אולי אפילו עם איש מקצוע (אבל לא עם החתול, כי עם כל הכבוד – הוא עסוק).
ש: האם לצחוק על זה עוזר?
ת: חד משמעית. הומור, במיוחד בתקופות הזויות כאלו, הוא כמו גלגל הצלה ורוד מנצנץ (גם אם הוא בעומק של מטר וחצי בבריכת ילדים).
4 דברים שבטוח לא ידעתם על הפרעת הסתגלות (וחבל!)
- אתם לא "חלשים" כי אתם חווים את זה – תפסיקו לבקר את עצמכם. גם האדם הכי קשוח בעולם צריך זמן להסתגל לשינוי רציני (כן, גם פוטין – טוב פה אולי לא בטוח לגמרי).
- זה לא אומר שאתם משתגעים – אנשים שיש להם הפרעת הסתגלות לרוב הם אנשים נורמטיביים לחלוטין שפשוט צריכים פסק זמן מהכאוס של החיים.
- זו לא תירוץ לאכול שלוש חבילות גלידה ביום אבל אף אחד לא ישפוט אתכם— בעצם, אני אישית לא אשפוט. אני אתכם בסיפור הזה.
- אפשר לצאת מזה (ואפילו לחייך פשוט בסוף!) – הרבה אנשים מצליחים להיות חזקים יותר ואפילו מצחיקים יותר אחרי משבר כזה. קוראים לזה גדילה מתוך משבר, וזו לגמרי תופעה אמיתית.
רגע, אז איך יוצאים מכאן (ואם אפשר, אז יחסית מהר)? 5 טיפים להסתגלות שפויה
- אל תהיו לבד – יש לכם חברים, משפחה? זה בדיוק הרגע לנצל אותם (רק בבקשה אל תספימו להם בוואטסאפ, יש גבול).
- מצאו הרגל חדש ומעניין – לא, לא סטוקינג באינסטגרם של האקס/ית. משהו יותר בריא כמו יוגה, בישול או להירשם לחוג תופים (משחרר…).
- דברו על זה – וכן, מותר לדבר עם בעל מקצוע בלי להרגיש שאתם בפרק פסיכולוגי גרוע בסדרה של שנות ה-90.
- אל תמהרו – החיים הם לא מרתון (ואם כן – מותר לפעמים לעצור לנוח רגע בצד).
- הומור עצמי, אנשים, הומור עצמי! – כשתצחקו על עצמכם, החיים מהר מאוד יצטרפו אליכם.
בשורה תחתונה – או: האם אי פעם אחזור להיות עצמי וכדאי לי בכלל?
התשובה היא כן ולא: לא, כנראה שכבר לא תחזרו להיות בדיוק כמו שהייתם לפני האירוע. אבל זה בסדר, כי זה אומר שתהיו חזקים יותר, חכמים יותר (ואולי קצת יותר ציניים, מה שיכול להפוך אתכם למגניבים יותר במסיבות). בסוף, אם תזרמו טוב עם הגלים הלא צפויים שהחיים זורקים עליכם, תגלו שאתם כוח-על קטן עם יכולת מרשימה במיוחד להתמודד עם כל קקטוס שהיקום מחליט לזרוק לכיוונכם. אז אתחול קטן בחיים שלכם? קטן עליכם.