איך מתבגרים מתמודדים עם טיפול בחרדה חברתית

סליחה, מי הזיז את המתבגר שלי? המדריך המלא להתמודדות עם חרדה חברתית בעידן המסכים

חרדה חברתית בגיל ההתבגרות – מה, אני?

כולנו מכירים את זה מקרוב: לחיים אדומות, הזעה בכפות הידיים, דופק 300 – לא, אני לא מדבר על דייט ראשון, אלא על חרדה חברתית נפוצה שדווקא בני נוער חווים, במיוחד בעידן שבו האמוג'י מחליף הבעות פנים ושיחות זום הן הסיוט החדש במסווה דיגיטלי. ובואו נהיה כנים לרגע: בדיוק כשחשבנו שטכנולוגיה תעשה את החיים שלנו קלים יותר, היא גם דאגה לייצר לנו כמה בעיות חדשות על הדרך. אז מה אנחנו באמת יודעים על חרדה חברתית אצל מתבגרים ואיך בכלל מתמודדים איתה? (רמז: לא, בריחה לנטפליקס לא תעזור לאורך זמן).

3 סימנים שהילד שלכם אולי סובל מחרדה חברתית, ואתם עדיין לא שמתם לב

פעמים רבות חרדה חברתית דופקת בדלת בשקט, בלי לצעוק, ולפעמים אף אחד לא מבחין שהיא בכלל הגיעה. איך תוכלו לדעת אם המתבגר שלכם נאבק בחרדה חברתית מתחת לרדאר שלכם?

• מתחמק מאירועים חברתיים: "לא, אמא, יש לי מלא מבחנים השבוע… וחוץ מזה, מי יוצא מהבית ביום שישי?"
• תגובה מוגזמת לפעולות פשוטות: התקף חרדה לפני הזמנת פיצה בטלפון? כן, זה לא "סתם ביישנות".
• ביקורת עצמית מוגזמת ותסריטי אימה: אם הילד שלכם מכין "תסריט אימה" שלם בראש לפני כל אינטראקציה חברתית, כדאי להתחיל לשים לב.

כשחברים הופכים ל'לייקים': תפקידה של הטכנולוגיה בתמונה

לא, אנחנו לא מאשימים את האייפון החדש בבעיות שלנו (טוב, אולי קצת…), אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמתבגרים של היום הם יצורים חברתיים מזן אחר לגמרי. אם פעם היינו שולחים פתקים מודפסים עם לבבות בכיתה, היום נער ששולח הודעה בווטסאפ ומחכה יותר מ-5 רגעים לתגובה נכנס לפאניקה ומתחיל לחשוב שאולי הוא הסיבה להתחממות הגלובלית. אז איך הטכנולוגיה מחמירה (או מקלה לפעמים) על מצבים של חרדה חברתית?

שאלות ותשובות של הורים מודאגים (כי אנחנו יודעים מה עובר לכם בראש כרגע):

• "אבל הילד שלי כל היום בטיקטוק, זה אומר שיש לו חרדה חברתית?"

  לא בהכרח, אבל שימו לב אם הוא מעדיף קשרים וירטואליים באופן קיצוני על פני מפגשים פנים אל פנים.

• "האם להרחיק מתבגרים מטכנולוגיה יפתור את הבעיה?"

  לא בדיוק. זו המציאות שלהם ואי אפשר להתעלם ממנה. עדיף למצוא איזון בריא.

• "לשלוח את הילד שלי לקבוצת תיאטרון? שמעתי שזה עובד."

  חוגים יכולים להיות דרך יעילה, אבל כדאי להתחיל מפעילות שבה הוא מרגיש בנוח, ורק אז להתקדם בהדרגה.

שנכנס למספרים? 5 דרכים מוכחות להורדת מפלס החרדה החברתית

עכשיו לתשובה לשאלת מיליון הדולר – מה עושים כאשר החרדה החברתית כבר כאן?

1. תרגול חשיפות קטנות בסביבה בטוחה (אל תדאגו, בלי קהל)

המפתח לשינוי הוא צעד קטן, כזה שלא מרגיש מאיים. להתחיל מהודעה קולית לחבר קרוב במקום הודעת טקסט, למשל.

2. אימון בהרפיה ונשימה (בלי להשתעמם תוך כדי)

כן, נשמע כמו קלישאה, אבל תופתעו לגלות כמה הנשימה יכולה להיות ידידה טובה יותר מסרטוני חתולים ביוטיוב בזמן התקף חרדה.

3. טיפוח "שריר החוסן" הפסיכולוגי

לא, הוא לא נמצא בחדר הכושר ליד שריר הדו-ראשי. חוסן נפשי מתפתח דרך תקשורת פתוחה, העלאת ביטחון והורדת הרף הגבוה מדי של המתבגר עם עצמו.

4. צמצום זמן המסכים (ועדיין להישאר בחיים)

אל תיבהלו, לא מדובר בהתנתקות מוחלטת. רק תצמצמו את זמן הרשתות החברתיות במינון חכם כדי לחזור למציאות האמיתית והמפחידה קצת פחות.

5. טיפול מקצועי – לא בושה, אלא הצלחה

כן, פנייה לטיפול מקצועי היא לגמרי לגיטימית. המתבגר לא יואשם ב"לא להיות קול מספיק"; להפך, זו הדרך שלו להשתלט על הסיטואציה.

אז מה השורה התחתונה כאן?

מתבגרים שמתמודדים עם חרדה חברתית הם לא "מוזרים" או "חריגים". העולם שלנו השתנה מהר והם פשוט מנסים לשחות במים הלא מוכרים האלה. בעזרת התבוננות, זיהוי הסימנים, הקשבה ובעיקר המון חוש הומור והבנה, אפשר לעזור להם להתמודד ולהפוך לבוגרים רגועים ובטוחים בעצמם (הי, אפשר לחלום…). בסופו של יום, התמיכה הטובה ביותר היא לא רק הורה מודאג שמחפש פתרונות, אלא הורה שרואה את הילד שלו, מבין אותו ונמצא שם עבורו בדיוק ברגעים שבהם הוא זקוק לו באמת.