סוגי אבנים בכליות – ואיך לטפל בהם

אבנים בכליות עלולים להיווצר כתוצאה מגורמים שונים. תמיד יגרמו האבנים לכאבים חדים באזור המותן שמקרינים גם על המפשעה. אמנם התסמינים עשויים להיות זהים, אך המרכיבים של האבנים עשויים להיות שונים זה מזה. הבה ונכיר סוגים שונים של אבנים בכליות ואת הטיפול המתאים בהתאם למצב.

אבני סידן

מרבית האבנים בכליות מורכבות מסידן ופוספט או סידן ואוקסאלט. כחמישים אחוזים מהאנשים שסובלים מאבנים מסוג זה יש כמות גבוהה של סידן בשתן. התהליך מרחש בגין ספיגה מוגברת של סידן במעי, בגלל אובדן של סידן בעצמות וכן כתוצאה מהפרעה בספיגת הסידן. כמו כן קיימות סיבות מטאבוליות, תזונתיות וגנטיות שעשויות לגרום לתופעה זו.

אבני זיהום

אבנים אלו מורכבים מאמוניום, פוספטף קרונאט, גבישי סידן ומגנזיום. אבנים אלו נצרות במידה וקיים זיהום כרוני במערכת השתן. אבנים אלו עשויות להגיע לגדלים שונים ולהתפשט לכיוון אגן הכליה. אבן זו נקראת גם בשם אבן יציקה.

אבני חומצה אורית

חומצה אורית היא מרכיב נוסף שגורם להיווצרות אבנים בכליות. במהלך עיכול חלבון עולה רמת החומצה האורית לפי עשרה. בשלב זה מערכת השתן נעשית לרוויה בחומצה אורית. אנשים שאוכלים כמויות גדולות של חלבון, בעיקר חלבון מבשר ומעוף נוטים לפתח אבני חומצה אורית. אם כי יש גם חולים שעוברים טיפולי כימותרפיה שעלולים לסבול מהתופעה. יש גם מחלה גנטית נדירה שקשורה למטבוליזם שעלולה לגרום להתפתחות של אבני חומצה אורית.

אבני ציסטין

האבנים הכי פחות נפוצות הן אבני ציסטין. האבנים הללו נוצרות בגין מחלה גנטית אשר מביאה לכך שתהיה רמה גבוהה של ציסטין במערכת השתן. אבנים אלו מהוות כאחוז אחד מכלל האבנים שמוכרות כליות. אם כי במידה והן קיימות, הן תתגלינה במקרים רבים בשנות הילדות המוקדמות.

מהו הטיפול המומלץ?

את הטיפול מתאימים לפי כמות האבנים שנוצרו, לפי גודלם, הרכבם והגורם שלהם. כמו כן יכלול הטיפול הדרכה למניעת היווצרות אבנים כאלו בעתיד. שכן במקרים רבים ייצור האבנים שנעשה בגוף עשוי לחזור על עצמו ולהישנות בעתיד. יש המלצות מסוימות שתינתנה לכל מטופל בהתאם לגורמים שזוהו.