טיפוס לקילימנג'רו – כל הסיבות בעד

פעם נשאל דורון הראל, מטפס ההרים הידוע, למה הוא עושה את זה, למה הוא מטפס הרים. ההסבר שהוא נתן היה מאוד פשוט, "כי הם שם וזה אפשרי". אז אם הם שם, למה שלא נטפס עליהם ונביט מהם אל הצד השני ומכל עבר על העולם, מי לא רוצה לראות את העולם מגובה.

אחד ההרים הפופולאריים ביותר לטיפוס, הוא הקילימינגר'ו אשר מצוי באפריקה ומתנשא לגובה של למעלה מ5,800 מטר. מדובר בהר געש רדום אשר רוב שטחו מצוי בטנזניה וחלקו הצפוני מצוי בקניה. על הר זה מטפסים מדי שנה מאות אנשים, מטפסים מקצועיים. הטיפוס הראשון עליו התבצע בשנת 1889 וכאמור, הטיפוס נמשך עד היום.

אף אל פי שזה נשמע כמו עבודה קשה, משימה בלתי אפשרית, תופתעו לשמוע שבניגוד להרים אחרים, למשל ההימלאיה, הרי שכאן מדובר על טיפוס הרבה יותר פשוט ונוח, בין היתר בגלל שמדובר על הר שרובו יבש, בחלקו אפשר ליהנות מעיר טרופי עם חיות וצמחים מיוחדים ולא מדובר בטיפוס בשיפוע. עם זאת, כל מי שרוצה לטפס על ההר, חייב להיות בכושר גופני גבוה ולהיות מסוגל גם לטייל וגם לשהות בשטח זמן רב.

מדוע משתלם לטפס על הקילימנגר'ו?

מעבר לקלישאה שציינו בתחילת המאמר, כי זה שם וזה אפשרי, אז למה לא, יש עוד שורה של סיבות מדוע לעשות זאת.

ראשית, זו חוויה חד פעמית, לא הרבה אנשים זוכים לה ולא הרבה אנשים יכולים לעשות אותה בכלל. בישראל אין הרים בגובה כזה, לא בהרבה מקומות נזכה לטפס על הר בגובה כזה ובמיוחד בתנאים סבירים ונוחים.

שנית, מדובר בהר, אשר כאמור עליו אפשר ליהנות מחוויית שונות, בין אם זה תצפית על חיות ייחודיות, תצפית על נופים מרהיבים. יש בו דברים שאין בהרים אחרים ולא במקומות אחרים.

שלוש, מדובר על טיול של 10 ימים בסך הכל, לא מדובר בטיול ארוך וממושך שדורש הכנות וזמן. מדובר על טיול שיכול להתבצע בתקופות שונות בשנה, לוקחים חופש וחוזרים עם הרבה סיפורים לעבודה.