ציור ושירה בדירות יוקרה
לא מזמן עשיתי סקר קצר בקרב חבריי הקרובים ושאלתי אותם מה הדבר הראשון שעולה בראשם כשהם שומעים את צמד המילים "דירות יוקרה".
ברשותכם, אביא כאן מקבץ מייצג של התגובות:
'ג'קוזי של דולרים', 'דפני ליף ביקום מקביל', 'נוף לים מהקומה ה-715', ' 715 שנה של משכנתא', 'חניה צמודה (כלומר חניות)', 'ירושה גדולה מהדוד באמריקה שלא ידעתי שקיים','סקס, סמים וקירות מבודדים', 'שיחות חולין עם בר רפאלי במעלית', 'צרפתים', 'בריכה על הגג וחדר כושר בלובי', 'נובורישים', 'שנדלירים', 'העלמת מס', 'חלום באספמיה', 'ברזי שפניה ואמבטיות קוויאר', 'שטחיות', 'חמדנות', 'מזל' ואחד האהובים עלי: 'כסף ורכוש הם לא ערובה לאושר'. ואני מוסיפה לזה תמיד – נכון בהחלט. לא ערובה בכלל. אבל הו, כמה שזה מוסיף.
באופן אישי, אגב, כשאני שומעת את הביטוי 'דירות יוקרה', הדבר הראשון שקופץ לי לראש זה "ככל הנראה לא בגלגול הזה". אין מה לעשות. אני אוהבת לרקוד, לצייר, לעשות מוזיקה ולכתוב שירה. אנשים מסוגי מוצאים את עצמם בעיקר גרים על שמיכה מחוררת באלנבי.
וחוץ מזה, איך בכלל מגדירים דירות יוקרה? איך מגדירים יוקרה? מה הופך את המקום שבו אנחנו חיים ליוקרתי? אז אוקיי נכון, אנחנו יודעים מכל מיני תכניות ריאליטי או פסאודו-דוקו תוצרת ערוצי בידור צהובים איך חיים אנשים עשירים ו/או מפורסמים ואיך בדיוק אמורה להראות יוקרה.
אבל העניין הזה גורם לי להעלות שני דברים:
ראשית, אין לזה סוף. זה קצת כמו תחרות סמויה בין בעלי הון – אחד שם ג'קוזי במטבח אז השני עושה מגרש כדורגל בחצר ואז הראשון עושה מטבח בצורת ג'קוזי במגרש כדורגל בסלון לפיכך חייב חברו לבנות הר מלאכותי ממנו שוצף מפל של נצנצים ושוקולד לבן בכל פעם שמורידים מים באסלה וכך, בחוסר ברירה, חייב האחר לבנות קולנוע תלת-מימדי תלת-שכבתי על תלת-אופן שיכול לחזור בזמן. ככה זה עובד. אנשים עשירים קונים, בונים ומציגים לראווה דברים משוכללים ו"יוקרתיים" כדי לבסס את מעמדם ואין לזה סוף כי הכל יחסי. תמיד יהיה מישהו עשיר יותר.
ואני חלילה לא רוצה להשמע שיפוטית. דירות יוקרה זה דבר אדיר!
אני חושבת שלפעמים, זה שלאנשים יש יותר כסף מרעיונות למה אפשר לעשות אתו והם עדיין מצליחים להיות יצירתיים בטירוף ולעשות אתו דברים מקוריים ומרהיבים זה מופלא לחלוטין.
זה גם לגמרי כיף ומפנק לחיות ככה ואם אפשר אז וואו, למה לא. תענוג.
ולדבר השני, האם אותה "יוקרה" שמציגים לנו בטלויזיה, ברשת או בכל מקום אחר לצורך העניין – היא היוקרה שאנחנו צריכים? כפי שכבר שאלתי ממש כאן – מה היא יוקרה בכלל? כולנו מבינים מהי יוקרה לכאורה, אבל יוקרה יכולה להיות עניין סובייקטיבי לגמרי.
בחיי, אני חייבת להודות שמבחינתי, חלונות גדולים, אור שמש, אוויר, איזה עץ יפה בחלון ומספיק מרחק בין המיטה והמקרר זו יוקרה בשבילי.
(טוב נו לפחות עד שאזכה בלוטו או משהו).
כאמור, הכל יחסי. וזה נהדר, כי בלי גיוון היה פה משעמם נורא.