קצת היסטוריה על קארטה

מרבית האנשים מכירים את הקארטה. מדובר באומנות לחימה בסיסית מאוד אשר ניתן ללמוד אותה החל מגיל צעיר בחוגים ייעודיים. אם תהיתם מה בעצם המקור וההיסטוריה של הקארטה. תוכלו לקרוא על כך במאמר הבא.

ההיסטוריה של הקארטה

ובכן, מדובר על אומנות לחימה אשר במקור הומצאה לפני כ2000 שנה בהודו ובסין.  מאוחר יותר, הגיעה שיטה זו לאיי אוקינאווה. באי זה נחשבה שיטת הקארטה לשיטת הלחימה המקומית. בתחילה, שיטה זו איננה נקראה שיטת קארטה, אלא שיטת "טה". מדובר בשיטה אשר נלמדה באופן לא פורמאלי במחוזות האי והייתה שונה מבחינת השם שלה בין מחוז למחוז.

כאשר מדובר על שיטת ה"טה" הקדומה, מדובר על שיטת לחימה רצינית מאוד, ברוטאלית ולוחמנית. השיטה לא הייתה מבוססת על תרגילים קבועים והמורים אשר לימדו את השיטה, לימדו אותה על פי השיקול דעת האישי שלהם. בהתאם לשיטה, היו מתבצעות כנגד היריב מכות חזקות, המכוונת נגד האיברים הפנימיים שלו, הגולגולת שלו או הצוואר. המטרה הייתה להמם את היריב במכה אחת חזקה ולסיים את הקרב בכך שהיריב ימות או לפחות יהיה נכה או יפצע באופן אשר לא יאפשר לו להמשיך בקרב.

בשנת 1922, הביא ליפן גיצין פונאקושי אשר היה משורר ואיש חינוך, את שיטת ה"טה" אשר בה נהג להתאמן באי שבו הוא גדל. אותו האיש הפך באופן רשמי את ה"טה" של האי ל"קארטה" היפני. בשנת 1933 הוכרה הקארטה כמסורת לחימה רשמית. מתוקף כך, הוענקו לה מדים ספציים הקרויים גם "גי" וכן, שיטת דירוג באמצעות חגורות בצבעים שונים. כלומר: אדם עונד חגורה על מדי הקארטה בהתאם לכמה מומחה הוא בתחום אומנות לחימה זה. מאז ועד היום התפתחה אומנות לחימה זו. ניתן היה למצוא בתי ספר ומאמנים מיוחדים של שיטת הקארטה, אשר העבירו את רזי השיטה לתלמידיהם. ישנם בתי ספר אשר התייחסו אל אומנות לחימה זו כתחרות ספורטיבית לכל דבר וישנם בתי ספר שהתייחסו לזה כתורת לחימה הרלוונטית לצורך הגנה עצמית ותו לא. כיום ניתן ללמוד את אומנות הקארטה החל מגילאים צעירים ולמצוא ציוד מקצועי לאומנויות הלחימה השונות.